מחכה לחופש

עבר עליי סופ”ש קשה של התנזרות מחוויות כיפיות כי כתבתי עבודה ללימודים שאני אפילו לא ממש מרוצה ממנה, כי, כניראה, חסר בה הדיוק שיש בעבודות שאני כותבת בחורף. בחורף המח צלול יותר, מתפתה פחות ללכת לים והופך אותי לחדה יותר ובטוח יותר מדוייקת. היה בסופ”ש הזה חם בחוץ וקר בפנים, אבל בכל זאת הספקתי לקפוץ קצת לראות את הים בדרך לחנות הדגים ביפו. החוף הזה, שהיה פעם ערימה של פסולת בניין מזוהמת, הוא אחד האהובים עליי, בעיקר כי הוא כמעט תמיד ריק ואי אפשר להיכנס שם למים. כל מה שנותר זה רק להביט בים בלי שאף אחד מפריע.
אני ממש מחכה לחופש, ברמות שזה מקשה עליי לחשוב על כל דבר אחר מלבד על יוון. אולי הייתי צריכה לכתוב את העבודה של על יוון, היא בטח הייתה יוצאת יותר טובה.
אני אוהבת את מגדלי הסלעים שמישהו בנה שם ברקע על קו המים.

אני לובשת בגדים שגדולים עליי ורק בתמונות ראיתי כמה שהג’ינס הזה גדול ומרחיב. אבל זה לא באמת משנה כי בחופש משנה רק החופש, ואני לגמרי מוכנה לו מבחינה אופנתית, כי כל מה שאני צריכה בחופש, זה ג’ינס גזור, בגד ים, כפכפים, כובע וחולצה משובצת מתנפנפת, עדיף שתהיה oversized, כך אפשר ללבוש אותה בכמה אופנים - פתוחה, סגורה, קשורה ובהצלב.

השנה גם למדתי סוף, סוף מה הכי חשוב לקנות בסוף העונה ב- ZARA, כי הרי זוהי תורה שלמה שיש ללמוד אותה ולתאמן בה עד שנגיע לשלמות. האמת היא שתמיד עקבתי אחרי הקווים המנחים של התורה הזאת, אבל לא החשבתי אותה למשהו שיטתי וקבוע. אני מדברת כאן על ZARA, כי אין כל כך הרבה חנויות שאני אוהבת וששווה לקנות בהן בסוף עונה. אז הסוד הגדול הוא שב ZARA צריך לקנות את מה שרצית לקנות כל העונה, אבל חשבת שזה יקר מדי, או כמו במקרה שלי, רצית להימנע מרכישות בלתי מחושבות וחשבת שזה יקר מדי בו זמנית.

בראש שלי הדברים עובדים כך (מוזמנות להתאמן מחשבתית יחד איתי בעת הקריאה): אם אני רוצה פריט מסוים שמצאתי למקסים וכמעט מושלם והוא יושב עליי מהמם וגם הולם את הקווים המנחים של המלתחה שלי, והוא מקולקציית ZARA WOMAN, היקרה יותר מדי, או שסתם  החלטתי שאני מעדיפה לא לבזבז כסף על משהו שפתאום מתחשק לי, אני מכניסה את הפריט למגירה אצלי בראש. על המגירה כתוב “אולי בסוף עונה”. כאשר סוף העונה המיוחל מגיע, אני אוהבת לעבור ב ZARA בסנטר אחת לשבוע-שבועיים ולראות האם הפריט הנחשק הגיע למחיר שאני מוכנה לשלם וכמובן בודקת עם עצמי האם הוא עדיין הפריט הנחשק. בו בזמן אני חושבת שאם הפריט יהפוך ל SOLD OUT, לפני שהוא יגיע לרמת המחיר שאני מוכנה לשלם, אז כניראה שלא נועדנו להיות יחד. כך ניתן לדחות סיפוקים ולהימנע מרכישות מיותרות. אם מגיע היום שבו המחיר ירד למחיר סוף עונה שווה ועדיין בא לי על הפריט הנחשק, הוא בא איתי הביתה להתגורר בארוני הנעים, אבל למזלי, הטריק הזה גורם לרוב הדברים להפוך ללא רלוונטיים במשך הזמן ותורם תרומה מהותית להיותו של הארון שלי מדויק, בטוח מדויק יותר מהעבודה שלי באדריכלות אקולוגית :)

*יש עוד סיבה אחת לקנות בסוף עונה ב ZARA וזאת שימו לב, הסיבה ההפוכה מבחינה רעיונית מהסיבה שהזכרתי קודם. הרעיון הוא שאם התעלמת מטרנד מסוים כל העונה (גם אם זה מהסיבה הנכונה של חסכון והימנעות מצריכת יתר) ובסוף העונה הבנת פתאום שזה מה שאת צריכה עכשיו (כי את לא יכולה להחזיק את עצמך, ולמרות ההימנעות בא לך בטירוף על השמלה) ואין שום דבר שאפשר לעשות כדי להוריד אותך מהרעיון הזה, אז זה הזמן ללכת לZARA. רוב הסיכויים שיתמזל מזלך ושם תמצאי את מה שאת חושקת בו ובמחיר נמוך יותר, מאשר אם היית מזהה את הטרנד ככזה שאת פשוט חייבת אותוו בהמלך העונה. בכל מקרה, זה עדיין טוב יותר - מכאן למדנו שעדיף להתעלם מטרנדים עד לסוף העונה.

אחרי כל ההקדמה המפורטת הזאת, אני משתמשת בבמה שנותן לי בלוגי הצהוב כדי להודות בחולשתי, ולספר לכם שרכשתי את החולצה שבתמונה ב 79.90 יום אחרי שכתבתי את הפוסט על שמלת המשבצות הנחשקת. אז שמלה לא מצאתי, אבל חולצה שהתאהבתי בה ברגע, לגמרי כן.

הקיץ מכה בנו קשות, אבל נהיה חזקים, החופש יגיע מתישהו!
בינתיים תיראו את זה, זה ניראה כיף!