יום שבת, 25 באפריל 2015

לבד על הגג

aDSC_0018sאחרי חמש שנים של מגורים בדירה שלי, השבוע יצא לי לראשונה לעלות על הגג. השגתי את המפתח הסודי בדיוק בערב יום העצמאות כדי לראות את הזיקוקים, אבל הדבר הכי שווה בגג שהוא לגמרי שלי, זו האופציה להתאמן שם. בביתי הקט אין ממש סיכוי להניף את חבל הקפיצה מבלי להעיף איזה עציץ או אגרטל באוויר, ושלא נדבר על רדיוס פנוי לאימונים עם ההולה-הופ. כבר חשבתי על אימונים בקפיצה על דלגית בחצר הבניין, אבל זה הרגיש לי פומבי מדי והגג התברר כלא פחות ממושלם. אני לא מצליחה להרגע מזה שנמצא עוד מקום פוטוגני במרחק קומה אחת ממני ושאפילו הנוף מהגג שלי הוא תל אביבי בקטע טוב. אמנם יש מגדל ברקע, אבל אפשר להתנחם שזה המגדל הכי יפה בעיר, בעייני, כמובן.

אז מה עושים על הגג – אימון של רבע שעה עם ההולה הופ ואז רבע שעה של קפיצה מאומצת על הדלגית עד שמזיעים וסובלים ממש. שמעתי שרבע שעה של קפיצה על דלגית שווה לחצי שעת ריצה ולא צריך ממש ללכת לשום מקום בשביל זה.

אביזרי הכושר – את ההולה-הופ  חבר שלי קנה בחנות על דרך יפו. יש שם אחת שקשה לפספס. את חבל הקפיצה קניתי ב”מגה ספורט” בדיזינגוף סנטר. יש לי גם משקולות ומזרון כושר כחול שלא הבאתי הפעם ואני מתכוונת להשתמש בו גם כן.

מה לבשתי על הגג – טייץ מגניב וממש נוח של Fila שמתאים לאימוני פילאטיס, עיצוב ודומייהם עם טופ ספורטיבי ישן וורוד ועוד סט שמתאים לאימוני ריצה שגם הוא מרוכב ממכנסי ריצה מופלאים ודקיקים של Fila עם הדפס של גלקסיה ושרוך ורוד וזוהר עם חולצה דקה ישנה. כמובן שנעלי הריצה שלי התאימו באופן קוסטי לכל אווירת הורדרדות הזאת ובסך הכל היה לי מאוד נח וכיף. מיד אעלה לגג להתאמן קצת באמת ובלי נוכחות המצלמה.aDSC_0006s aDSC_0034s aDSC_0048s aDSC_0107s aDSC_0131s aDSC_0144saDSC_0256s  aDSC_0184s aDSC_0189s aDSC_0211s aDSC_0269s aDSC_0244sבסוף העייפתי מקפוץ ולהצטלם והשמש כבר החלה לרדת לכיוון הים. חזרתי הביתה והכנתי פסטה ברוטב עגבניות שלוותה בכוס יין לבן. הרגשתי שהקיץ כבר כמעט כאן.

זה היה סוף שבעו ארוך ומהמם. מקווה שגם אתם נהנתם. עכשיו עד שבועות יש לנו זמן להיכנס לכושר וגם לשים לב שאנחנו אוכלים בריא. תמיד יש משהו שמעודד אותנו להתאמן. בין אם זה הרצון להרגיש טוב או להיראות טוב. ואם זה שניהם יחד, אז זה גם לא רע.

תודה ל Fila על שפינקו עם הטייצים השווים. זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו.

נשיקות

יום שני, 20 באפריל 2015

I hate everything but you

aDSC_0067saDSC_0008saDSC_0112saDSC_0076s aDSC_0126s

בזמן האחרון אני די שונאת הכל. כניראה שאביב לא משפיע עליי כל כך טוב. הדבר היחיד שמרגיע אותי זה נוף יפה ואני כניראה צריכה חופשה ארוכה יותר מהעבודה, העיר והאנשות. אני גם שונאת את השיער שלי עכשיו, אז אני מקווה שאף אחד לא יעלב אחרי קריאת הפוסט.

בעיקרון, אני גם קצת רצינית. לא קורה לכם שנמאס לכם מהכל? מהסביבה, האנשים, כל מילה שקוראים או שומעים בתקשורת, המנגלים הבלתי נגמרים שעוד לפנינו, העומס האנושי ברחובות, מזה שהשכנים שלי בבניין לא ממחזרים בקבוקים אפילו, מעודף הקניות, הטרנדים וההתעסקות במשקל ובגוף הנשי? לא יודעת, אבל לי די נמאס. בא לי להיעלם קצת לאיזה אי רחוק, אבל אי אפשר אז אני אמשיך בחיי, אנסה לשרוד עד שמצב הרוח הגראמפי שלי יעבור לי.

בינתיים קפצנו בשבת לאיזה עשרים דקות לחוף עג’מי ביפו. לא הייתי שם אף פעם כי הוא קצת רחוק מממרכז העיר, אבל אחרי שאחת הסטודטיות בתואר שלי בלימודי סביבה אמרה שעם בניית הטיילת שם, נעלמו כל מאפייני הטבע המקומיים שהיו שם בעבר, החלטתי לקפוץ לשם. אז אכן לדעתי זה חוף בנוי ואורבני מדי ולא פראי כמו שזה בטח היה וזה מאוד מצער, אבל הים עדיין מאוד יפה ושונה והנוף הרגיע אותי קצת. בסופו של דבר זה תמים לצפות שניתן לעצור פיתוח עירוני, אבל יש בטח דרכים לעשות את זה כך שניתן יהיה לשמר חלק מהטבע המקורי. עושים את זה בעולם. לא המצאתי את זה רק כי עכשיו אני שונאת הכל.

הים היה ממש יפה ומרגיע ועמד כמו קיר מים אימתני מולנו כשרק הגענו. לבשתי ג’קט פרנזים חדש שאמא שלי החמודה תפרה לי לפי בקשתי. הוא קליל, דק ונעים. בטח תיראו אותו עוד. השיער והרוח עשו יד אחת להרוס לי קצת את שלמות הרגע, אבל אני לא כועסת על הרוח. זה קצת מוגזם אפילו בשבילי.

aDSC_0060s לבשתי: ג’ינס ZARA, חולצה הודית וינטאג’ משנות ה-80, שרשרת צדפית עתיקה, ג’קט חדש שאמא תפרה ומשקפי שמש H&M ישנות גם כן. לוייב ההיפי המושלם חסר רק שהשיער שלי יגדל כבר.

נשיקות לכולם ושבוע מלא אנרגיות חיוביות :)

יום ראשון, 12 באפריל 2015

איך עושה ארון מינמליסטי?

היום זה נחשב נכון להגיד שיש לנו ארון מינימליסטי. ארון מינימליסטי הוא ארון שיש בו מעט פריטים ושכל אחד מהם משחק תפקיד חשוב במלתחה המושלמת. בארון הזה כל פריט שרוצה להתקבל למשפחה המובחרת של הבגדים, צריך לעבור ועדת קבלה קשוחה, אבל מהארון הזה מאוד קל להתלבש כי הכל מאוד יפה, נכון והולך עם הכל. למרות שהרבה אנשים אומרים שיש להם ארון כזה, קשה מאוד להגיע אליו והם לרוב משקרים.

הארון שלי נמצא בשאיפה מתמדת להיות ארון כזה. אני קונה מעט מאוד בגדים. כל הבגדים שנכנסים לארון עוברים ועדה קשוחה שלי וכל הזדמנות להעיף עוד משהו מהארון שלי מנוצלת עד תום. ניראה לי שאני לגמרי בדרך לשם, לארון הנכון והנחשק, אבל הדרך אליו היא ארוכה. זוהי דרך שהתחילה במסעות השופינג שלי עם אמא שלי אי שם בשנות ה-90, השנים בהן בגדים איכותיים שנשמרים לנצח לא נתפרו אך ורק בבתי אופנה של מעצבי העל.

מה שאני מנסה לומר זה שכדי ליצור ארון מושלם לא מספיק רק לזרוק את כל הבגדים הלא נכונים שכבר קנינו כשלא ידענו מה טוב לנו, אלא צריך ללמוד לקנות רק את הבגדים הנכונים. ואין לזה חוקים ברורים, גם אם ממבט שטחי ניראה שיש. זה לא יעזור אם תקנו רק בייסיק, או רק חולצות פסים, או רק ג’ינסים שחורים. טוב, זה יעזור, אבל לא יביא לתוצאה הומשלמת. כי הבגדים המושלמים צריכים להיות יחודיים, עשויים מבדים טובים ולא לגמרי מחוסרי דרמה, כי דרמה זה תמיד טוב.

הרעיון לפוסט הזה עלה גם בגלל הכתבה הזאת, שאיני מסכימה עם חלקים נרחבים ממנה, אבל היא זורקת קצת אור על כל הנושא, וגם כי הקלקציה המיוחדת Conscious Exclusive של H&M היא המקום הנכון להשיג פריטים נכונים לארון מינליסטי בבניה. הבגדים אוחזים בשני מאפיינים של הארון המושלם: יש בהם גם שיק והוא מינמליסטי. והשיק המינימליסטי של הבגדים הוא הבסיס לבחירות הנכונות ויש הבדל בין שיק מינימליסטי לבייסיק שגם בו אין לזלזל, אבל זה החלק הקל.

april 20151 april 20152april 20153 H&M היא המובילה בין חברות האופנה הגדולות בכל הקשור לשינוי תהליכי יצור באופן שיקטין את הנזקים הסביבתיים. החברה אמנם מייצרת יותר מדי בגדים, לטעמי, אבל גם משתמשת בכח שלה להובלת תהליכי יצור ירוקים וכה נחוצים. הם כבר מייצרים ג’ינסים בתהליך שנקרא closed loop, תהליך בו הבגדים לא נזרקים, אלא נכנסים מחדש לתהליך היצור כאשר מסיימים את שירותם. בתהליך הזה, בשנת 2014 מוחזרו 76 טון בגדים שנאספו מאנשים בחנויות החברה. כן, גם בישראל ניתן למסור שקית של בגדים שאתם כבר לא רוצים ולקבל זיכוי לקניית משהו חדש. החברה מובילה גם בשימוש בבדים סינתטיים חדשים ואיכותיים כמו טנסל, משתמשים בפוליאסטר ממוחזר שמופק מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים. הקולקציה החדשה היא חוד החנית של השינוי אותו הם מובילים.

הקולקציה הזאת היא אחת המוצלחות בעייני גם מעבר להיבט הסביבתי. ההדפסים מושפעים מהטבע, מהסלעים ושכבות גיאולוגיות והשיק הניינטיזי שלה לגמרי מדבר אליי. אמנם אין בימינו יותר בגדים על זמניים לגמרי, אבל העיצוב שלהם, הצבעים והוייב הכללי ניראה כמו משהו שלא ימאס עליי הרבה זמן ולכן הם מועמדים טובים מאוד להיכנס לארון המינימליסטי שלי ואני מאמינה שגם לשלכם. בחרתי להראות לכם את מה שהכי אהבתי וארצה שיהיה שלי, אבל כמובן שאסתפק בפריט אחד או מקסימום שניים, ואלה יהיו, כניראה, אחת השמלות ואולי החולצה הלבנה.

הקולקציה תוצג למכירה בחנות H&M בעזריאלי ב – 14.4. הביאו שקית בגדים למיחזור ונתראה!

יום שישי, 10 באפריל 2015

עם היפות שלי במונפור

IMG_7327יצאנו לטיול פסח מסורתי בנחל כזיב והיה פשוט מדהים. כל כך הרבה יותר טוב ממה שיכולתי לצפות וזה רק כי לא עשיתי טיול אמיתי וקשה עם הרבה הלכיות וטיפוס כבר כמה זמן. למרות שזה כן היה טיול של מפונקים והיו לנו מכוניות כדי לזוז מעט מתחילת המסלול לחניון הלינה והיה אפשר להשאיר בהן את הציוד הכבד, את ההליכות והטיפוסים לגמרי עשינו ומה אני אגיד לכם, טיפוס הרים וטיולים זה הרבה יותר כיף מללכת לחדר כושר, חבל שכל ההרים נמצאים רחוק מחוץ לעיר.

קצת על המסלול >>>
התחלנו את המסלול בצהריי יום שלישי מהישוב אבירים והלכנו בנחל כזיב שהיה מלא מים ומדהים ולא כך כל עמוס עד מצודת המונפור אליה לא עלינו, אלא שעלינו בגדה הנדגית לחניון גורן. מדובר בחניון חינמי ללא יותר מדי שירותי שטח ועם מנגליסטים דתיים, אבל אחרי סיבוב באוטו מצאנו שטח מושלם והיינו בו כמעט לבד באמצא הירוק והפריחה ורחוק מהכביש. מה שגרם לי להבין שלא צריך להתייאש ומותר להיכנס גם דרך שער שבמבט ראשון ניראה סגור. יש בפארק גורן מים זורמים, אבל אין שירותים וזה היה דווקא מעניין ושונה. שמענו את התנים מיללים וירח מלא האיר את האוהלים שלנו ומצאנו לא מעט ענפים יבשים למדורה קטנה ובישלנו ושתינו יין עד שנדרדמנו.
בבוקר קמנו ליום חם ואחרי ארוחת הבוקר הטבעונית שלנו (תמונות בהמשך) ירדנו שוב לנחל כזיב והלכנו עד לעבדון, מצאנו בדרך מקווי מים מושלמים וקצת מוסתרים וברוש אחד מהמם שעמד שם לבדו וחיכה לנו (הבריכות המהממות הן ממש מול הברוש, במסלול הצידי על השביל הירוק). משם נסענו לירכא לקנות את הכנאפה הכי טעימה בעולם ב”ממתקי אל סראיא” מול בנק מרכנתיל בעיר. אם אתם מחובבי הכנאפה, אתם חייבים לנסות אם אתם באיזור. יש שם בחור מקסים שסיפר לנו בדיוק איך הוא מכין את הכנאפה בסגנון שכם.

אז הנה כמה תמונות >>>

למתעניינים - בסוף הפוסט תמצאו קצת עצות לאיך לטייל בצורה ירוקה וידידותית לטבע.
IMG_8863-001 IMG_8883IMG_8900-001 IMG_8908 IMG_8943 IMG_8951 IMG_8965IMG_7283IMG_8999ארוחת בוקר טבעונית: שקשוקה עם ירקות בלי ביצה, אבוקדו, טחינה וסלט. IMG_7291 IMG_8992 לא לשכוח לטיול: קרם הגנה מהשמש – לקחתי את המוצרים של Avene שלא רק שהם חסרי ריח, לא שומניים ובכלל לא מכביקים, הם גם ארוזים בצורה הכי נוחה, הכל יוצא בשפריץ ובכמות המדויקת ולא מתבזבז ולא נוזל מהבקבוק. דיאודורנט– דיאודורנט נושם 0% החדש של קרליין הוא עם אפס אלומיניום, אלכוהול ופראבן והוא מריח מעולה ומתמודד עם רוב האתגרים ביום בעבודה ובטיול חם בטבע. מכנסיים קצרים– הכי חשוב שיהיו נוחים, דקים וכאלה שמתייבשים בקלות אם נרטבו, שלי ישנים ואהובים מספרינגפילד והם מכנסי הטיולים שלי כבר כמה שנים. נעלי הליכה – שוב פלדיום הוכיחו את היותן הנעליים המושלמות לטיולים בארץ בכל מזג אוויר. קלות, עשויות מבד עם סוליה גבוהה נוחה ותוספות מעולה את הרגל. תמייבשות מהר אם נרטבות קצת וגם מלאות סטייל יחסית לזוועות שניתן לפגוש על רגלי מטיילים אחרים. בגד ים - של twentyfourseven משנה שעברה, חולצות פסים, מצלמה וכובע. כמובן שצריך גם גרביים, מגבת קטנה, סוודר חם ומכנסיים ארוכים ורכים לישון איתם, אבל באמת שכדי להביא את המינימום הנחוץ כי זה חלק מהחיים בטבע וגם לא צריך לסחוב. היה נוח לשתות מבקבוק השתיה מאלומיניום כי למרות שסחבתי גם בקבוק גדול בתיק, היה נוח להעביר מים לבקבוק הקטן וקל לשלוף אותו בעת הצורך.IMG_7310 יש פרחים שמותר לקטוף. ענת אומרת שהאיטלקיות מקשטות את שיערן כך בפרחי בר. זה פשוט מהמם.IMG_7317IMG_8954IMG_7339 ארז וטל מתחת לברוש לבדו. אני מודה שהשריטות על עדשת המצלמה שלי עושות טוב לברוש לבדו.
IMG_7268IMG_7287 IMG_7281IMG_8922
לטייל בצורה ירוקה >>>

1. להשאיל ציוד קמפינג מחברים. בכלל, לשתף מוצרים שמשתמשים בהם בתדירות נמוכה זה כיף, יעיל וחסכוני מבחינה כלכלית.
2. לוותר על כלי פלסטיק חד פעמיים – התארגנו על סט פיקניק מפלסטיק קשיח ורב פעמי וקחו אותו איתכם לכל טיול – כך תפחיתו בפסולת.
3. פסולת אורגנית – ניתן להטמין קליפות של ירקות ופירות בטבע במקומות שלא רואים. כך גם תיפטרו מהזבל וגם תפחיתו לשקיות.
4. הפחיתו שימוש בקבוקי פלסטיק - הביאו מעט בקבקוים ומלאו אותם במים כשיש ברזיות. בדרך. הביאו מימיות רב פעמיות.
5. מלאו את המכוניות – אל תסעו שני אנשים באוטו רק כי זה נוח. סעו ארבעה ברכב אחד, כך תחסכו בדלק ובפליטות הפחמן וגם בחניה במקומות הקמפינג.
6. תנסו להנות מהטבע – התנתקו מהנייד. צלמו מעט. חייו את הרגע. תהנו מהחברים, מהבישולים, מהכאבים בגב משינה על שק שינה ללא מזרון. אל תביאו יותר מדי ציוד.
7. תכננו בקלות – צרו Google doc עם רשימה של כל מה שצריך להביא לטיול ושכל חבר יסמן את מה שהוא מביא. כך תמנעו מבזבוז כסף ומעודף מוצרי מזון שיתקלקלו בזמן הטיול. אפשר לוותר על צידניות למיניהן אם מתכננים נכון ולטייל בקלות ובצורה יחסית ספונטנית.
8. חברו שקית זבל לתיק – שימו שם את אריזות החטיפים שלכם, אם בחרתם להביא, וגם זבל של מטיילים אחרים שתפגשו בדרך. אנחנו טיילנו בנחל שהיה מאוד נקי וכמעט ולא נתקלנו בלכלוך, אבל הרמנו אם נתקלנו בשקיות בטבע.

אשמח לשמוע על החוויות שלכם ועל מסלולים מומלצים בתגובות.
עד הטיול הבא…
IMG_7337 דש מהברוש לבדו.

יום ראשון, 5 באפריל 2015

שותה קפה בנחת וקוראת Kinfolk בשבת

aDSC_0030s aDSC_0028s aDSC_0021s

מה הסיכוי שיפתחו ממש מול הבית שלי את בית הקפה הכי חמוד בעיר, שמגיש את הקפה הכי טעים בספלים פסטליים מושלמים שמגיעים בגוון הכה קרוב לעטיפת הגיליון החדש של Kinfolk שהגיע בדואר, באיחור, בדיוק ביום שישי הכי חם שלפני יום שבת שבו אנחנו יושבים לקפה. ואיך זה בכלל הגיוני שאני לובשת את בגדי האביב המושלמים של Lee שניראים מאותה משפחת הגוונים של כוס הקפה ועטיפת המגזין?

אם לא עקבתם, לא נורא. הסיכוי שכל זה יקרה הוא אמנם לא גדול, אך זה מעודד שיש כוחות בעולם הזה שמייצרים אסתטיקה שהיא בדיוק כמו שאני אוהבת. שהמלצרית ב”נחת” זוכרת שכבר ביקשתי את הקפה שלי בספל טורקיז וצילמתי אותו כשהמקום רק נפתח וזה נחמד שהפרחים הורודים באגרטל השקוף הם בדיוק בגוון הנכון.

גם הכיסאות הלבנים הם מושלמים.

זה לא שהייתי מאוד סובלת אם זה היה אחרת. אינני אובססיבית לגבי דברים כאלה, אבל לגלות שהדברים הם בדיוק כמו שאני רוצה זה פשוט תענוג צרוף.

אני לובשת כאן אאוטפיט אביבי של Lee שמורכב מחולצה חצי שקופה ונעימה שיכולה ללכת מעולה גם עם ג’ינס גזור וג’ינס מקולקציית קיץ 2015 שנקרא Skin to skin והוא צמוד ואלסטי ונעים בדיוק במידה הרצויה, ויש לו שטיפה מעניינת עם כתמים קטנים. אני אוהבת רק ג’ינסים כהים בגלל שהבהירים מרושעים קצת לירכיים שלי, והזוג הזה מעולה לאביב, לחודש וחצי הבאים, עד שיהיה חם ואזנח אותו לטובת השמלות.

aDSC_0020saDSC_0029s aDSC_0002s (3)כשאני יושבת ב”נחת” אני לובשת ג’ינס וחלצה של Lee jeans וסניקרס של בנסימון.

ועכשיו קצת על Kinfolk

אני מחבבת את הסגנון של ה- Slow living וכל הרעיון מאחוריו שהמגזין הזה מקדם. שהחיים צריכים להיות יפים, מענגים, מלאי מפגשים חברתיים, פאיים, כלי חרס מושלמים ועציצים שמצטלמים נהדר. אה, וגם ים ומלא חופשות בטבע. למרות כל החיבה שלי והניסיון שלי עצמי לחיות חיים כאלה שהם גם פוטוגניים, אני לגמרי לא חושבת שכל מה שהם כותבים זו האמת האחת המושלמת ולפעמים הם קצת מתקתקים ומעיקים מדי, אבל את הגיליון הזה הזמנתי כדי לקבל השראה למה לעשות עם החיים שלי. הגיליון האחרון הוא בנושא קריירה, עבודה, יזמות והרבה קפה, כי חברי כת ה- Kinfolk שותים הרבה קפה טוב.

אחרי קפה עם חבר, החלפתי בגדים ונעסנו לשתות סודה על חוף הים. ישבנו ודיבנרו והסתכלנו על הים ועל האנשים. אחר כך נסענו ליפו, אכלנו דגים ובהינו בדגיגים שטורפים חתיכת לחמניה שמישהו זרק אל תוך מי הנמל. אם זה לא Slow living, אז אני לא יודעת מה זה כן.

שיהיה לכולם חג שמח ואביבי ושהכל יהיה כמו שאתם רוצים.

ואם גם אתם מחובבי ה- KINFOLK ועוד לא נתקלתם בשאלון הזה, אז נא להקליק ובהצלחה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...