יום שישי, 30 בינואר 2015

בלב הים

IMG_7220IMG_7200אחרי שהיינו בנמל יפו בגשם וביער בן שמן אחרי הגשם, היה זה צירוף מקרים מרגש למדי לצאת לשייט ביום שבו הים היה שטוח ונפלא והשמש זרחה בכל הכח כמו שהיא יודעת רוב הזמן, כשענני אירופה הקפואה לא מסתירים לנו אותה. תכננו לערוך ארוחה בבית של חברים ופתאום הם הציעו שנצא לשוט. אני לא מפסיקה להתרגש מהמזל הזה שיש לנו חברים חמודים שיש להם סירה וגם יודעים להשיט אותה.

אז נסענו להרצליה וראינו את המוני האנשים שמבלים במרינה שזה די מובן ביום חמים ושמשי שכזה, אבל הופעתי מכמות האנשים שיכולים לבלות בזמן מסוים באותו המקום. כשהגענו לסירה התחיל קצת אקשן כשהסירה לא הסכימה להתניע ואז כשזה היה מאחורינו, נתקענו ביציאה מהמרינה בחול שעל קרקעית הים שנאגר בעת הסופה האחרונה. סירת תיירים חילצה אותנו בעזרת חבל, זזנו מהקרקעית והמשכנו לים הפתוח. זה מדהים איך בים יש סולידריות ימאים כה מובנת. הסירה הראשונה שנכנסה למרינה נחלצה לעזרתנו. לנוסעים בה היה סוף,סוף קצת אקשן, כי גלים לא היו בים ביום שבת שעבר.

בחרתי את הבגדים די מהר, כי כרגיל הייתי עסוקה בלסדר את הארון, מה שאני עושה בכל יום שבת בזמן האחרון, בכל פעם מחדש כי אני לא מצליחה להשתלט על הבגדים בו.  החלטתי ששייט זו הזדמנות מצויינת לחזור ללבוש אוברול, כי זה סימן שבא אביב וכי זה תמיד נוח. החלטתי לוותר על חולצת הפסים כי זה קצת צפוי וללכת על חולצה לבנה דקה מכותהנ של המותג האמריקאי האהוב והיקר מדי j. crew. אולסטארס וכובע. היה לי גם מעיל שלבשתי כבר לקראת שקיעה כשהיה לי קר.

חווית השייט מתחברת אצלי בראש לחוויה אמריקאית. כניראה שזה הסרטים, הסדרות והקמפיינים של טומי הילפיגר והמפטונס. אולי זאת הסיבה שבלי להתכוון בחרתי במותגים משם.

אני אוהבת את החבלים, את זה שהסירות הן לבנות, את השקט בים כשמכבים את המנוע ושטים עם מפרש פתוח, את הסירות מסביב, את הנוף של תל אביב מהים. ואת זה שזו ממש חוויה מיוחדת ובעיקר שזה קורה ביום כל כך מושלם.

IMG_7165 IMG_7215 IMG_7225 IMG_7184 IMG_7232 IMG_7222 IMG_7234IMG_7197s לבשתי: אוברול forever21(משנה שעברה אבל גם עכשיו יש להם חמודים), חולצה J Crew (ישנה), אולסטארס ישנות מניו-יורק, כובע מהדוכן כובעים בשנקין אלנבי, משקפי שמש H&M.

היום יצאתי לרוץ על החוף אצלנו בתל אביב, רוח קפאה ליוותה אותי כמעט כל ארבעה וחצי קילומטרים. חזרתי קפואה  הביתה. הים היה מלא גלים, גולשים ודרמה. אהבתי אותו גם ככה. אם גם אתם אוהבים את הים, בבקשה שימרו עליו.

סופ”ש נעים ושמשי לכם!

יום שני, 19 בינואר 2015

ציידי הפטריות

aDSC_0139saDSC_0224s aDSC_0241s aDSC_0237s aDSC_0255s aDSC_0277s aDSC_0270S aDSC_0351s aDSC_0295s aDSC_0338s aDSC_0365s aDSC_0383s aDSC_0391S

ביום שבת יצאנו ליער בן שמן לצוד פטריות. האמת היא שהיה קשה לי לדמיין שאכן נעשה את זה עד הרגע שבו נכנסנו עם הרכב ליער. הבאנו סכינים וסלים ופגשנו אנשים טובים ביער שהסבירו לנו בדיוק רב מה מותר ללקט ומה לא ראוי למאכל. היום התחיל עם גשם דק והסתיים עם שמים כחולים ואפילו בלי סוודר. תמיד כדאי להתחיל את היום ביער משיחה עם מקומיים, אנשים שיודעים מה לקטוף.

בילינו ביער יום שלם. צדנו פטריות, הצטלמנו דיברנו עם אנשים נסענו בשלוליות והשפרצנו ואז שוב חיפשנו פטריות ודיברנו עם אנשים ושוב הצטלמנו. היה מדהים. ממליצה בחום על יום ביער, גם אם יורד גשם, רק אל תשכחו מגפי גומי, או נעליים עמידות ברטיבות וכובע, כדי להגן על הפנים מפני ענפי האורנים הצעירים שמתחתם ניתן למצוא אורניות, הפטריה הלאומית של ישראל.

חזרנו הביתה ובישלנו את הפטריות שמצאנו. היו אורניות שהפכו למתבשיל עם תפוחי אדמה ורוזמרין ופטריות שחורות שהפכו למרק. אמנם חטפתי התקפון חרדה וקצת דופק מואץ אחרי שאכלתי מהמרק, אבל זה רק כי אני פחדנית. האמת היא שהייתי אמיצה כעת הליקוט, גם בעת האוכל. אבל הכי חשוב זה שהכל עבר בשלום. אנחנו בחיים.

תודה לעמית וגיא על החוויה (לגיא גם על התמונות) שרק עשתה לי חשק לעוד יער ועוד טבע. וזה הרבה יותר קרוב משוודיה.

לגבי מה ללבוש? שכבות שניתן להוריד אם חם. צבעי יער, פריט בצבע חי כדי שיהיה אפשר לראות אתכם מרחוק, כובע ציידים ונעליים נגד מים, אם הולכים אחרי הגשם. אה, והתלבשתי בשתי דקות בלי לתכנן מראש כי קמנו מאוחר, אבל אני מאוד אוהבת את תלבושת היער שלי.

נשיקות והמשך שבוע מהמם לכולם!

יום חמישי, 15 בינואר 2015

משהו לעשות בסופ”ש: להתחבר לטבע

טבע בקולנוע

1508_WB_SIMINDIS-KUNDZULI_DIE-MAISINSEL_film-still1 1013611_874969245858026_453301771759419343_n25267-default-2014-06-03_102111_corn_island_finalלראות את הסרט “אי התירס”. הסרט נגע ברצון הנסתר שלי לחיות בטבע, להרגיש את שינויי העונות, לעבוד את האדמה, לחכות למשהו שיקרה כאילו חיי תלויים בזה. בסרט סבא ונכדה מגדלים תירס על אי זמני בין גיאורגיה לאבחזיה, הם כמעט לא מדברים, הם עובדים את האדמה, דגים ומשקים, כל זה אחרי שהם בנו שם את ביתם.

קראתי ראיון עם הבמאי הגיאורגי ג’ורג’ אובשווילי שסיפר שלצורך צילומי הסרט הם בנו אי מיוחד וצילמו את הסרט בזמן אמת של חילופי העונות, שהוא מצא את השחקנית על פי תמונה שצלם צילם בתוך המון. הכל שם יפה ומוקפד וניראה כאילו זה קרה במקרה. ואפילו אהבתי את הסטיילינג. חשבתי על הסרט יומיים אחרי הצפיה. חיפשתי ללמוד על אבחזיה וגיאורגיה, על המקום ממנו האנשים האלה באים. הסרט משחרר את התודעה מהלחץ של היום-יום, אפילו מומלץ להשאיר את הטלפון בבית כשאתם הוכלים לראות אותו. הוא מוקרן באורלנדו סינמה החל מהיום 15.1.

לגור ביער (בחלומות) או בצימר

בבית מעץ עם חלון ענק כשאין אף אחד מסביב, אבל יש Wi-fi.CS4 CS7 CS21 מכאן

לצאת ללקט פטריות

אין כמו לבלות את היום שאחרי הגשם בהסתובבות ביער עם סל ואאוטפיט נכון בצבעי האדמה ולחפש פטריות. אני לא עשיתי את זה מאז שאני קטנה וככל הניראה זה לא קרה בישראל, אבל בראש שלי זה נשמע נפלא. צריך ללמוד מה לקטוף והכי חשוב להביא חבר רוסי שעשה את זה כבר פעם. פתאום הבנתי שזה משהו שלא רק השוודים יכולים לעשות, אבל ההשראה אכן משם. כאן תוכלו למצאו את הלוקיישנים בהם אפשר לצוד טריות וקצת הנחיות, כמו להביא סל ולקצור אות ןבסכין ולא למרוט או לתלוש אותן. לגבי מה מותר ומה אסור לאכול, יש כאן הסברים והנחיות. בקיצור, חפשו אורניות, התרחקו מכל מה שאדום ומנוקד ולא ברור לכם מזה.

8432f3426673f6c6ae35b2cd93e9f62147e222f6f5c79503412a157c6f42e277 MushroomPicking_10 את הפטריות האלה תמצאו רק בשוודיה. התמונות מכאן. ואז אפשר להכין מרק. יאמי!

סופ”ש חורפי ומושלם לכולם.

יום ראשון, 11 בינואר 2015

storm hunter

aDSC_0128 - Copyהסופה, או תנאי מזג האוויר האקסטרימליים שפקדו את אותנו בימים האחרונים הביאו אותי לשלוף את הכלים הכבדים של המלתחה שלי. במהלך היום הלכתי לעבודה עם מעיל צהוב ענק ובערבים ובסופ”ש הוצאתי את הנמר שלי לטיול. המעיל המנומר העבה שמלווה אותי מחורף 2009/2010 ואפילו ביקר איתי בניו-יורק המושלגת ובונציה הקפואה, הוא פריט שיוצא לי ללבוש הכי מעט. הוא ההפך הגמור ממינימליזם והוא ממש, ממש חם. אני מאוד אוהבת שילובים של טקסטורות של סריגים ופרווה סינטטית וצבעים של חורף וכמובן אפור ולכן “אאוטפיט הסופה” שלי מאוד חמים ואהוב והולך מעולה עם סניקרס, אם אתם לא מתכוונים להסתובב בגשם ברגל.

פה אתם יכולים לראות אותי ביפו, בשבת, בהפוגה מהגשם. אחרי שהתייאשנו מכל החברים שלנו שלא רצו לצאת מהפוך ולנסוע לראות שלג, החלטנו לקחת את האופנוע למקום שאנחנו עוד יכולים להגיע איתו ולקפוץ לנמל יפו לקנות דגים לצהריים וגם להרגיש קצת את הסופה. הגשם יצא להפסקה ונתן לשמש קצת לשחק, אך זה היה ממש קצת וכשסיימנו לצלם היינו כבר קצת רטובים. אפשר לראות אותי הם הצעיף על הראש מחכה לסוף הגשם בתמונות האחרונות. הים היה סוער ויפה, האוויר היה קר והגשם היה דוקר, אבל זה עשה לי טוב. בכלל, רוח קפואה על הפנים עושה לי טוב.

קנינו דגים וקלמרי ונסענו לחבר, שם הכנו אוכל, שתינו בקבוק וחצי של יין לבן, דיברנו על העבר ועל העכשיו. אני מחכה לקרוא את הספר החדש של מישל וולבק כשיתורגם לעברית, מחכה לראות מה יקרה בצרפת, מקווה שהעולם לא ישתגע. הדבר היחיד שאני לא מחכה לו זה יום ראשון, כי במזג האוויר הזה צריך להיות מתחת לפוך ולקרוא ולראות סרטים או מקסימום להכין מרק סלק שאני מתכננת למחר, או לרדוף אחרי סופות לבושים במיטב בגדי החורף שאנחנו קונים וחמכים ללבוש. כי לבלות את הימים הכי חורפיים מול מסך המחשב נשמע לי כמו פספוס רציני של החיבור לטבע, למזג האוויר, לחייים על כדור הארץ. בטח הגזמתי, זה רק מראה כמה הסופ”ש היה קצר.aDSC_0164 - Copy aDSC_0143 - Copy aDSC_0154 - Copy aDSC_0156 - Copy aDSC_0171 - Copy aDSC_0176 - Copy aDSC_0183 - Copy aDSC_0191 - Copy aDSC_0197 - Copy לבשתי: מעיל ישן מ-ZARA (חורף 2010), סקיני של Cheap Monday, סוודר של אבא (הוא כבר לא של אבא מכיתה ח’, אבל נגיד), סניקרס של נייקי וצעיף אפור שאמא קנתה לי איפשהו בשנה שעברה כשביקשתי ממנה לסרוג לי והיא התעצלה, היא סרגה לי מספיק בימי חיי, אז זה בסדר.

תודה לגיא על התמונות, על המסע בסופה ועל הדגים.

מאחלת לכולנו שהסופ”ש הבא יגיע מהר ובלי חדשות רעות.

ואם יש לכם מעיל מנומר, זה הזמן להוציא אותו לטיול!

יום רביעי, 7 בינואר 2015

playing dress-up בחנות של Profil

בשבוע שעבר כשכבר חשבתי שאין לחנויות האופנה מה לחדש לי לחורף הקרוב  הופתעתי בגדול כשקפצתי לאירוע בלוגריות של רשת Profil בקניון עזריאלי. גיליתי חנות שהיא כמו בוטיק בוהו-שיק מגוון ומלא הפתעות שמצאתי בו המון פריטים שיוכלו אולי להציל אותי מהשיעמום של הנורמקור שקצת שקעתי בו לאחרונה. בחנות מדדתי סוודרים וקרדיגנים שעירים, שמלות וצעיפים מחממים. לפניכם רק כמה מהלוקים ומהפריטים שאהבתי.
מה שהכי אהבתי בחנות זה את הקניינות המאוד ספציפית, אך גם המגוונת. הצבעים הרגועים של הפריטים, התיקים והנעליים האיכותיות שהם מציעים להשלמת המראה. בכלל, היה כיף מאוד לשלוף ולגלות פריטים באווירה של בוטיק. אז מדדתי הרבה וקצת שיגעתי את הצלם החמוד. הייתי לוקחת איתי הביתה את על מה שאתם רואים כאן, החל בצעיף ועד המגפונים הקטנים עם השרוכים שאתם רואים בתמונה האחרונה, אבל בחרתי רק שני פריטים: את המעיל האפור השעיר שהוא בעצם קליל כמו קרדיגן ושעיר כמו מעיל וגם קצת סקסי ומפנק כמו שמיכה ואת השמלה עם הפרחים מהתמונות האחרונות שמזכירה לי את שנות ה-60 ויושבת מעולה על הגוף.
עכשיו קצת על מה שבחרתי לצלם. בחרתי שלושה לוקים שונים. הראשון מציג את המראה החורפי האהוב עליי של שכבות של סריגים בהירים, מה שתמיד מצטייר אצלי כמו האאוטפיט המולשם לחגי החורף שאנחנו לא ממש חוגגים בארץ או לחופשת סקי. קצת בוהו-שיק, אבל עדיין לביש, גם למשרד.
profil-39profil-40profil-41 הלוק השני הוא קצת בהשראת ה Walk of shame, של הבחורה שחוזרת הביתה בבוקר אחרי בילוי לילי. טוב, מפגש הבלוגריות היה בערב ראש השנה האזרחית החדשה וכניראה איכשהו דמיינתי בילוי פרוע שלא היה ממש כזה באמת, למרות שהיה כיף. אבל את המעיל באמת לבשתי בסילווסטר. בצילום  צירפתי למעיל חולצה ארוכה עם הדפס של מספר שתיראה כמו שמלה קצרה ושכחתי את הגרביונים איפשהו. נגיד. בקיצור, הבנתם. אה, ודמיינתי שאני בניו-יורק ולקחתי הפוך בטייק אווי מקפה ג’ו בשביל ההנג אובר.profil-54 profil-56 profil-57profil-58 הלוק האחרון היה פשוט בהשראת השמלה הפרחונית הזאת שהיא הכי ”ליידי” וגם בו זמנית היא חמימה וחורפית. הבנתי שחסרה לי שמלה שתהיה גם נעימה על הגוף וגם סוג של “מכובדת”. חבר שלי אהב אותה כשהבאתי אותה הביתה, אז זה היה רעיון מעולה. הוא טוען שאני לובשת מעט מדי שמלות. המעיל השעיר שאני אוחזת בו בצילומים הוא האח של המעיל האפור והוא נעים ופלאפי כמו ענן, אבל קצת פנסי מדי בשבילי. טוב, בסוף כבר התעייפתי מלמדוד ונחתי קצת על הכורסא האדומה.profil-70 profil-74 profil-73 Profil-41 (2) כמו שכבר הבנתם, בחנות יש סייל על קולקציית החורף המוצלחת שלהם. אם אתם בעזריאלי, החנות נמצאת בקומה השניה בדרך לזארה. ממליצה גם לכם לאמץ משהו שעיר וסינטטי להמשך החורף שלנו.
תודה לפרופיל על החוויה הכיפית ועל התותים.
תודה על הצילום לעידן אדן
נשיקות ותישארו יבשים!
profil-55
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...