יום שבת, 22 בנובמבר 2014

איך להיות צרפתיה בתל אביב

אחרי ששמעתי לא מעט ואף קראתי קטעים מתוך ספר האופנה הכי נכון של הרגע, למרות שהבנתי שאין מדובר ביצירה ספרותית שאין לוותר עליה, How to be a parisian wherever you are, התחלתי להביט על אורח החיים שלי. אין שום ספק שהוא רחוק שנות אור מהחיים שאני מנהלת, אבל עדיין התחלתי לשים לב לרגעים האלה שבהם אני חושבת: “ממממ, זה כאילו לא ממש מכאן”. הרגעים האלה הם כיפיים מאוד.

אז במהלך היומיים האחרונים חשבתי לא מעט על עצמי ברגעים של לא מכאן. הייתי עסוקה בליפול לתוך האסקפיזם המתוק. אז הנה מה שעשיתי.

1. ארגנתי לעצמי תסרוקת של “הרגע קמתי מהמיטה וגם לא חפפתי כבר כמה ימים” ויצאתי ליומולדת של חבר באיקאה. אנחנו עושים את זה כבר שנה שניה ברציפות. לא מדובר בארוחה מפנקת בבית כמו בסרטים הצרפתיים, אבל גם לעשות רק מה שבא לנו, זו סוג של התנהגות שאני מעריכה כ”לא מכאן”.

IMG_6432אני וכריש על רגע כחול ויש לי עגילים חדשים בצורת V. מה צריך יותר?

IMG_6411 סלפי עם מושיק, ילד היומולדת, ואלכס היפה, באיקאה ראשון. אחרי שקצת שתינו בחניה :)

IMG_6440 מנסה מיטת ילדים ומגדימה את האאוטפיט. לבשתי  ג’קט אופנועים תכלת ישן ממש מ H&M, שמלת המקסי האוהבה עליי מזרה ומגפונים מ ASOS משנה שעברה.

IMG_6441 לא קניתי רקפות, אני יותר נערת קקטוסים עכשיו.

IMG_6452 התעייפתי ביציאה אבל אחרי שחזרנו מאיקאה עוד המשכתי למסיבה אתיופית ב”אפריקה”. נהנתי מטקס קפה אתיופי אמיתי ורקדתי עד 3 בבוקר.

ומה היה בבוקר?

2. החוויה האסקפיסטית הצרפתית הכי נגישה בתל אביב. ארוחת בוקר לא מתוכננת ב”הוטל מונטיפיורי” על המרפסת.

IMG_6464 IMG_6467 אה כן, ולבשתי את אותם הבגדים.

IMG_6474 אני אכלתי את הפנקייק הכי טעים בעיר ועוד עם פטל שביקשתי במיוחד והדרלינג שלי אכל “ביצים פלורנטיניות” שזו מנת ארוחת הבוקר הכי טעימה בתל אביב. בבקשה, אל תזמינו חביתה כשאתם באים לאכול שם!

IMG_6481 זה הביס האחרון. עם קצת ריבת אפרסקים על הפנקייק.

3. לנסוע על האופנוע עם זר פרחים צהוב.

משם קפצנו לשוק לקנות לי חרציות צהובות כי היה בא לי וכי יש לי יום הולדת ביום שני וזה כיף להתחיל אותו עם חרציות צהובות, כמו שכבר אמרתי. כשחלפנו על פני חלונות הראווה ראיתי אותנו משתקפים בהם כשבידי הזר הצהוב הענק. זה הכי מומלץ. גם זול וגם כיף. ארוחת בוקר זוגית ב”הוטל מונטיפיורי” – 100 ש”ח, זר חרציות מחוץ לשוק הכרמל – 15 ש”ת. לבהות בחלונות הראווה עם זר חרציות  - 0 ש”ח.

אני בכלל לא רוצה להיות צרפתיה, למרות שהבוקר טרפתי מקרון צהוב לארוחת בוקר, אבל אנחנו חיים בתוך חסך עצום של רגעים יפים. אחנו צריכים ליצור אותם בעצמנו. מקווה שהיה לכם סוף שבוע מהמם והוא עדיין נמשך.

IMG_6512 המקרונים שטרם טרפתי והחרציות הצהובות שלי, הפיג’מה האפורה שלי והסומק החדש של סופט טאץ’.

והנה צרפתיה אחת אמיתית. אם יש עוד מישהי שלא ראתה את הוידאו הזה עדיין. אני הכי אוהבת את הקטע עם הטלפון.

נשיקות

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

החיים בסניקרס

IMG_7091IMG_7106

רוצים לדעת מה קרה כשקפצתי מהגדר? זה די קל לנחש.

השמלה שלי נתפסה בוו השפיצי של הגדר היפה של הבית היפה הזה והתרוממה לה. ברחוב הקטן לא היה איש מלבדנו, אבל זה עדיין היה מצחיק לחשוף את התחת הלבן שלי לרוח.

זה נחמד שדברים מצחיקים קורים לפעמים. לדעתי, השמלה לא ניזוקה, אבל לא ממש בדקתי. ברגע שהיא חזרה לכסות את התחת שלי הייתי מרוצה.

זה היה ביום שישי שעבר וזה היה היום המושלם לשמלה עם רגליים חשופות וז’קט. בבוקר חמים אחרי הצהריים קריר. אבל תמיד נוח עם סניקרס לבנות. אני מושכת את הטרנד הזה כמה שיותר כי זה כל כך נוח. נעלתי אותן השבוע עם מכנסיים שחורים, וטרנינג אפור וכל דבר כמעט. מוזר, אבל ממש לא נמאס לי.

כל מה שאני לובשת ישן, מלבד משקפי ray banהחדשים שלי שקיבלתי במתנה מהמותג. מסתבר שיש להם גם קולקציית חורף. זה זוג קלאסי של wayfarers, כזה עוד לא היה לי. שני הזוגות החאירם שלי הם מדגם מדגמים אלרים. נתתי את הזוג לחבר שלי. הם יותר יפים לו. אני מעדיפה את השחורים שלי. שחור תמיד מנצח חום.

בשבוע הבא יש לי יומולדת. אני קצת מקווה שהתחזית תתממש ויהיה גשום. נלך לשתות קוקטיילים באווירה חורפית אמיתית, נדמיין שאנחנו חוגגים בחו”ל. בא לי לסדר את הציפורניים שלי, יותר נכון לתת למישהו אחר לעשות את זה בשבילי ועוד כל מיני דברים יחסית לא יקרים וכיפיים, כמו לראות את “משחקי הרעב” ולעשות מסיבת חפלה עם רותם שכבר מתוכננת ליום חמישי הבא. הכל הולך לקרות כמו שאני רוצה. אני רק מקווה שירד גשם. כי מי שנולד בסוף נובמבר, מגיע לו גשם ביומולדת וזר של כרינתמות צהובות מתולתלות.

נשיקות

יום שבת, 8 בנובמבר 2014

סוף שבוע מעונן בים המלח

IMG_6048IMG_6049 IMG_6054IMG_7041-001האמת היא שבים המלח לא באמת ירד גשם, קיבלנו רק את האויירה הגשומה והצבעים היפים של הים בלי הגשם האמיתי שירד בסופ”ש שעבר בכל הארץ. אין כל כך מה לספר מעבר לזה שהעברתי סופ”ש רגוע עם ההורים שלי. שחינו, אכלנו, נחנו, קראנו ויצאנו לרוץ לחופי ים המלח. היה מושלם ורגוע. סגירה מושלמת לקיץ.

ביום השני השמש יצאה ואפילו קצת השתזפתי. ניצלתי את קרני השמש האחרונות ואת זה שאני נמצאת 400 מטר מתחת לפני הים, מה שהופך את השמש לקצת פחות אכזרית. וכמובן שנמרחתי בבוץ, הפעם כמעט לגמרי.

לבשתי: ביקיני של H&M, שמלת ים המלח שלי היא מציעה מלפני כמה שנים מ ZARA, כובע מחנות כובעים בפלורנטין.

הצלמת המוכשרת ומורחת הבוץ המקצועית היא אמא.

בדרך חזרה לתל אביב נסענו בגשם שוטף, כזה שלא רואים ממטר. אני ישנתי אבל גם בהיתי בגשם. דימיינתי שכבר הגיע החורף שהתגעגעתי אליו.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...