יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

דברים יפים ויקרים – קום איל פו, קולקציה 3

comme il faut קולקציה3_2013 צילום אנה ים (8)comme il faut קולקציה3_2013 צילום אנה ים (31) comme il faut קולקציה3_2013 צילום אנה ים (10) comme il faut קולקציה3_2013 צילום אנה ים (18) צילומים: אנה ים

הקולקציה היפה של קום איל פו בהשראת היהדות עושה לי חשק עז ללבוש חולצה לבנה גדולה, לאסוף את השיער לקוקו נמוך ולשבת עם חברה בבית קפה ביום. לשבת בבית קפה ביום עם חולצה לבנה גברית וקוקו זה מה שאני הכי רוצה. כשנשב, אני אספר לחברה שלי שאני כבר לא מפחדת להתבגר, כי כשזה יקרה אוכל ללבוש את הבגדים של קום איל פו. וזה משהו ששווה לחכות לו.

בתצוגת האופנה ובמפגש העיתונאים שהיה כולו באווירה יהודית נכונה וכלל מיני מאכלים יהודים נחשפנו לבגדים שהם אמנם שואבים השראה מהיהדות החרדית הגברית, אבל הגזרות, הבדים והאווירה משדרים את הנשיות הנכונה של עכשיו. הקולקציה משדרת משהו חד, פשטות ויוקרה, חיתוכים נקיים ושיער אסוף. יש כאן שילוב של רישול מעודן שאת יכולה להרשות לעצמך, בעיקר בעניין השיער האסוף, עם החולצה במראה הגברי. בכל השאר את עדיין צריכה להיות מוקפדת, יפה ועדינה. כך בדיוק זה עובד, אפילו אם רוצים לדבר על שיויון בקולקציה.

הצילומים האפלים של אנה ים, אמנית שתציג בקיץ הבא במוזיאון תל אביב, בהם מופיעה יאנה קלמן, מלכת היופי לשעבר, הם לא פחות ממושלמים. אני מניחה שיש להם חלק לא קטן בחשק העז שלי לקפה בחולצה גברית לבנה עם קוקו נמוך.

להשיג בסניפי comme il faut

יום שישי, 25 באוקטובר 2013

סימנים לסתיו נטול שלכת

טוב, כולם יודעים שכבר סתיו ואתם ממש לא צריכים שאני אספר לכם על זה. כמות התיירים בעיר התמעטה, אפשר ללבוש חולצה ארוכה ובערב כבר ממש קר. כל אלה הם הסימנים, ממש כאילו פרח החצב בעיר. למרות שכל זה ברור לי לגמרי, ניראה שכל שאר האנשים ברחוב נאחזים בקיץ ולא מספקים לי את חווית הסתיו. אף אחד עוד לא לובש שום דבר נעים, סתוי וייפה.

את מה שאתם רואים לבשתי אתמול. באמת שלא יכולתי לקבל את היום הזה ביותר גרוע. אמנם קפצתי אחרי העבודה לבחור ג’ינס של דיזל בחנות המרהיבה שלהם בקניון רמת אביב ולמרות שזה נחמד לבחור ג’ינס מהמם ולא לשלם, עדיין סבלתי המון. הנעליים לא היו נוחות, היה לי קצת קר, כתבתי “דפנה” במקום “שירה” בפוסט עבור לקוח בפייסבוק וקיבלתי נזיפות במייל עם סימני קריאה, כל זה בנוסף לעומס הכללי בעבודה והראש שלא מפסיק לחשוב והלב שלא מפסיק לדאוג. כניראה שהציפיה מיום חמישי הייתה מוגזמת ושום דבר לא ממש נפתר כשהוא הגיע, אבל היו ביום הזה גם רגעים נחמדים, כמו ללכת לקנות מאפה ריקוטה וחמוציות במאפיה הקסומה של “דלאל” ולהצטלם בדרך ליד חנות וינטאג’ וקייס של כינור על כיסא קטיפה – כל זה כדי לתפוס רגע מחוץ למשרד ושקט של נווה צדק בבוקר.

photo (15) photo (13) photo (17)אני לובשת: סווטשירט אפור של J Crew, חצאית שיפון שחורה מ-twentyfourseven, נעליים מ-DSW בברוקלין והן לא נוחות, למרות שהן מאוד דונוות לנעלי הסירה הקלאסיות של פרגאמו.

ועכשיו קצת יותר מדי מידע, אם לא הספיק לכם מקודם. אז גם היום בבוקר, אחרי שתיקנתי את האופניים שלי והרגשתי חופש פתאומי ובלתי מוסבר, החלטתי לנסוע ל”דלאל” כדי לקרוא עיתון, לשתות קפה ולאכול את כמות הקלוריות היומית שלי בבצק, ובעיקר כדי להיות לבד עם עצמי במקום יפה. התיישבתי על כיסא פנוי בבר החיצוני ליד בחור זר והחלטתי לדבר איתו קצת. הוא ניראה כמו מישהו שלעולם לא ארצה בו כבן זוג למרות שהוא היה אסתטי ולבוש טוב וגם די חתיך. בעקבות האשמות מצד חברי שאני בוחרת בגברים בעייתים החלטתי לנהל שיחה קלה עם הבחור הנ”ל שניראה בסך הכל הרבה פחות בעייתי מהסגנון הרגיל שלי. אחרי כמה משפטים הוא אמר שאני בעייתית וצריכה פסיכולוג ושהוא היה נשוי לאישה כמוני פעם, אבל זה לא עבד. כל זה עלה כשהוא אמר לי שהעור שלי יפה, ואמרתי לו שאיני אוהבת לקבל מחמאות מסוג זה. הוא מיד אמר שלא ילך לי איתו, למרות שמעולם לא הצעתי לו שום הצעות מלבד אולי שיחת חולין נעימה במקום הכי יפה בעיר ליד עיתון וקפה. אני מודה שהייתי מעט צינית ומאוד אני ולא באתי לקראתו, אבל אז כל המשחק לא היה באמת הוגן. אין כאן ניצחון לא לי ולא לו. כשהוא הלך הוא אמר לי שהוא הולך עם חברה שלו לבנק (ביום שישי) כי איזה מישהו נתפס במרמה פיננסית וזה עלול להיות קשור אליו ושהוא מאוהב בחברה שלו כבר שלושה חודשים ושהוא אופטימי. זה היה נורא מצחיק. על שום דבר מאלה לא שאלתי. זה היה ניראה לי כמו הרבה יותר מדי מידע לבוקר בקונדיטוריית “דלאל”. הוא הלך ואני קראתי על פייר ברז’ה, בן זוגו של איב סאן לורן, בגלריה. הוא אמנם בן שמונים, אבל הוא גר בפריז ושם יש שלכת כתומה, שזה כל מה שאני רוצה עכשיו.

יום שלישי, 22 באוקטובר 2013

אאוטפיט קל

בחוץ אוויר יבש וקשה לנשום. בפנים דיון בנושא הכחשת שינויי אקלים. אני שוב באוניברסיטה והפעם מבחירה.

הסופ”ש היה מפתיע, מעודד, אפרפר ונעים. נסעתי לחיפה, אכלתי פנקייק וכנאפה, שתיתי יין, ישבתי מול הים כשקר, רקדתי במסיבה חשוכה.

פגשתי בימים האחרונים שתי בנות שקוראות את הבלוג שלי, שתיהן מהממות וזה נחמד לדעת שיש אנשים מהממים שקוראים את מה שאני כותבת כי שום דבר בבלוג שלי לא מיועד עבור מישהו, אני תמיד כותבת עבורי, חוץ מהפעמים שאני לא יכולה להתאפק ואז הטקסט מיועד למישהו אהוב או מישהו שאיכזב. בראש שלי נבנה סיפור דמיוני שלם על איך הוא או היא יקראו את הפוסט ויבינו הכל. מעולם לא בדקתי אם זה קורה.

למרות שאני מרגישה שאני מוקפת ברשע צרוף, צצים לפעמים אנשים שמפתיעים אותי, שקל לאהוב אותם ולהרגיש איתם טוב. קל זאת מילת המפתח בלהרגיש טוב, בלהתלבש, אפילו בלנשום. הכל חייב להיות כמה שיותר קל. ככל שזה קל יותר, זה גם נכון יותר ובטוח גם נעים יותר.
photo (3) photo (1) photo (8) אני לובשת: סווטשירט מתנת s.wear, ג’ינס ישן של יוניקלו, סניקרס של בנסימון, תיק של Rebecca Minkoff, משקפי שמש של ray ban מאירוקה.

אני בגנים הבהאיים. לובשת את הסווטשירט החדש האפור והרך שלי.
תודה לרות על התמונות.

אני מזכירה לעצמי ולכם שעוד מעט יש שוב סוף שבוע.

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

שוב שחור

העונה אלבש הרבה שחור. סיוי אומרת ששחור זה טוב וזה בוגר וזה סקסי. אני מתחילה לחשוב שהמשיכה שלי לשחור היא מסיבה אחרת. האפל שבשחור מושך אותי כל הזמן. אני מתחילה להבין את ההתקרבות שלי לשחור בשנים האחרונות. זה היה לאט ועבר דרך החיבה שלי לאפור שלא הולכת לעצור, אבל עכשיו זה ניראה לי הגיוני.

אז ביום שישי יצאתי מהבית בכוונה לבצע “שופינג חסר אחריות” בדיזינגוף סנטר כהסחת דעת מדברים שהטרידו אותי בסוף השבוע. כמה מקסים שדווקא בסופ”ש כשהמוח שלי נח מהשטויות של העבודה, אני צריכה להיות מוטרדת משיט חסר טעם כלשהו שכמעט תמיד מתברר כמאכזב. אז נכנסתי לסנטר בכוונה לקנות דברים שאני לא צריכה, או יותר נכון, דברים שאני יכולה להסתדר מעולה בלעדיהם. האמת היא שגם היו בראשי כמה רכישות נחוצות יותר, אבל על חלקן הייתי מוכנה לוותר.

“שופינג חסר אחריות” כולל בדרך כלל מצעים, משהו מלאוקסיטן, בגד כלשהו יקר יחסית, ספרים ואולי דברי מזון משמינים, אך זה מאוד נדיר. גם הפעם עשיתי את הסיבוב הרגיל, עברתי בכל החנויות בהן יכולתי לבצע את זממי, אבל לא הצלחתי לרכוש לי כלום. אני מניחה שכל אווירת “חוסר האחריות” די מתפוגגת לה כשאני מבינה שאין שום דבר ששווה לבזבז עליו כסף. בעיקר שום דבר שניתן לקנות בדיזינגוף סנטר שיהיה יותר שווה מהסיכוי לנסוע לניו יורק בתחילת החורף או סוף הסתיו.

האמת היא שבאמת ניסיתי ואפילו השתדלתי וזה כלל סיבוב די רציני בזארה שהסתיים בתא הלבשה בו אני מדדתי שמלת אוברול נזירית ומהממת, שמי שעוקב אחרי באינסטגרם בטח כבר ראה. אני חושבת שהציפיה שלי מ ZARA כנראה קצת מוגזמת כי הפריט היה יפה, אבל "חוויית המשתמש" לא הייתה מושלמת. הרגיש לי שהחלק התחתון, העשוי מאריג שחור רך למדי, היה כבד מדי יחסית לחלק העליון העשוי ברובו מבד שקפקף וקל. בכל מקרה, זה היה יפה אבל לא הצלחתי למצוא בראשי שום רעיון ללאן אלך לבושה כך. למזלי, אייל שני הגיב לתמונה בחוכמתו הידועה שאני מאוד מעריכה, ואמר שאני צריכה ללבוש את זה כשאלך למקום שארצה להיות בו הכי מפתה. אני מודה שיש בזה מן הצדק ואני עדיין חושבת על זה. המחיר 299 ש”ח.
Processed with VSCOcam with m3 preset
7953339800_2_1_1 7953339800_2_2_1כך זה ניראה באתר של ZARA
אחרי שהחזרתי את השמלה הזאת, עשיתי סיבוב נוסף כדי לראות אם יש חולצה גברית נשית בצבע תכלת. בכלל, יש לי חולשה לגברים בחולצות בצבע תכלת, אבל כאלה שיש להן מגע של חולצה טובה. גם לי יש אחת גברית, אבל חשבתי שאולי אמצא אחת שהיא חצי, חצי. אבל לא מצאתי. אז החלטתי לקפוץ ל- Pull & Bear כי אני נוטה לחשוב שיש סיכוי למצוא שם חולצה תכולה נאה, גברית וזולה, אך גם זה לא קרה ובמקום זאת קניתי חולצה נשית ושחורה.
Emmanuelle-Alt-Street-Style-Pictures החולצה שרציתי – התמונה מכאן
Processed with VSCOcam with m3 presetהחולצה שקניתי
פרונט החולצה הנעימה הזאת, העשויה מ 70% ויסקוזה סופר נעימה מחובר באזור החזה בתפר באורך של פחות מסנטימטר בנקודה אחת בלבד וכל תזוזה חושפת את הבטן, דבר ההופך את החולצה למפתה מאוד בלי לדעת או להתכוון ולכזאת שלא מומלץ ללבוש למשרד. אין דבר נעים ומרגש מהחולצה הזאת. היא שחורה, נעימה והיא ממש אני.היא אני כשאני אוהבת שחור ומחשוף בעומק המושלם וקצת מדוכדכת מהחורף. מחכה כבר ללבוש אותה. מחיר 139.90.

הרכישה הזאת שיפרה את מצב הרוח שלי אך במעט, והסחת הדעת לא הייתה מוצלחת. לא קניתי יותר כלום מלבד כמה פריטים מהסופר פארם. ציפיות בצבע תכלת ובמחיר מופקע ומועך שום יחכו לפעם הבאה שיבוא לי לבזבז. זה בטח יקרה בשבוע הבא ואז אקנה אותם בתלושים לחג. "שופינג חסר אחריות" אני כבר לא יודעת לעשות, לפחות לא כרגע.
שיהיה שבוע מהמם לכולם. תקנו משהו שחור וקלאסי לחורף. וותרו על הטרנדים המעייפים. תלמדו מעימנואל אלט ועורכות הווג הצרפתי.
alt7התמונה מכאן
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...