יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

כמה דברים על אופנה

סוף אוגוסט הוא תמיד תקופה של חוסר השראה ועיניינו נשואות לסתיו שיגאל אותנו מחום ושיעמום הכפכפים והשמלה. אבל זה דווקא זמן טוב לחשוב קצת על אופנה או לאהוב אותה בדרך אחרת, פחות ללבוש, יותר להתעמק ולכן הכנתי לכם כמה דברים במיוחד בשביל זה.

1. ספיישל דוקו-פשאן ב- yes docu – גם ביס מבינים את השיעמום האופנתי של סוף הקיץ ולכן הכינו לאוהבי האופנה ספיישל של סרטי אופנה דוקומנטריים שלא תרצו לפספס. חלק מהסרטים אני ראיתי בפסטיבל דוקאביב במאי אבל יש עוד המון כאלה שלא הוצגו. מדובר במגוון רחב של סרטים, יש כאלה שמראים את הצד הפחות יפה של האופנה כמו “דוגמנית, ילדה” וגם סרטים מעוררי השראה כמו “ברט סטרן – המד מן המקורי” – על הסרט הזה תוכלו לקרוא בכתבה מעולה כאן .

2. שתי תערוכות אופנה – בבית העיר, ברחוב ביאליק בתל אביב נפתחה אתמול תערוכה של צוות מעצבים לונדוניים BOUDICCA רגע בודד במעגל. מעבר לעיצובים נפלאים שמוצגים בצורה מאוד מרגשת על בובות, יש גם קטעי וידאו וצילומים משונים. גם החלל הלבן הנקי נותן תחושה של תערוכת אופנה בחו”ל. התערוכה השניה שכדאי לכם לבקר בה תיפתח ביום שבת הקרוב 1.9 בגלריית החווה בחולון, שתיקרא Happily ever after שאותה אוצרת יערה קידר ובה יוצגו שמלות כלה ואביזרים יחודיים. עדיין לא ראיתי, אבל נשמע ששווה לנסוע בשביל זה אל מחוץ לעיר.

1-boudicca

3. מחשבות על אופנת סתיו – יש לי הרבה מחשבות על איך אני מפסיקה ללבוש את הבגדים הצבעוניים שלי שלעיתים נוטים לסגנון בוהו-שיק אורבני וחוזרת בכיף לצבעים הכהים של החורף. בא לי ללבוש שחור ואפור ולבן וג’קטים מעור או דמוי עור. אני מתגעגעת לעננים ולכל האווירה הגראנג’ית שחורף יכול לספק כדי שאני ארגיש טוב עם בגדי הניינטיז שאני כה אוהבת. זהו, מבחינתי זה סוף הקיץ. כמה שקשה להאמין אבל אתמול בפתיחת התערוכה בבית העיר הרגשתי מוזר ללבוש צבעים. זה כמו שבניו-יורק לא מקובל ללבוש לבן אחרי ה- Labor Day, חג שמסמל את סוף הקיץ. אז אני יכולה להניח שבא לי אפילו קצת ניטים ומגפיים ומבחינתי כל צבעי הניאון והפסטלים יכולים להתנדף מהרחובות.

ואם כבר הזכרתי טרנדים, אז בכל עונה שמתחלפת אנחנו רגילים שמגזיני האופנה מכתיבים טרנדים לעונה, זאת אומרת מסדרים את כל בגדי המעצבים למגמות לפי מאפיינים מחשבתיים או חיצוניים של הפריטים. רובנו רגילים לתאר ניטים, או צבעי ניאון, או תחרה כטרנד ואז להחליט אם ללכת אחריו. בכתבה שקראתי השבוע ב”ניו-יורק טיימס” מדברים על זה שטרנדים זה פאסה ואנשים לובשים מה שבא להם ולא מה שמגזנינים מכתיבים כטרנד. ממש כדאי לקרוא כאן.

23FASHION_SPAN-articleLarge התמונה מתוך NYT

4. גיליון ספטמבר – אם כבר להשקיע כסף במגזינים עכשיו זה הזמן לכך. גיליונות ספטמבר של כל המגזינים הם תמיד שמנמנים יותר, ומלאים בהמון השראה לקראת העונה הקרבה. אתמול קפצתי לסנטר כדי לקנות את הגיליון המדובר של ווג. ניגשתי למוכר ושאלתי איפה הווג. הוא פתח ארון והוציא ממנו את הגיליון השמנמן ביותר של ווג שראיתי מימיי, הוא שאל איך קוראים לי ואם הוא התקשר אליי. אמרתי שלא התקשר אבל אתמול הוא אמר לי לבוא בשלוש. מסתבר שהאו חשב שאני מישהי אחרת ולא שש למכור לי את הווג הנחשק, כי הוא היה מונח בארון וחיכה ללקוחה אחרת. מעולם לא חשבתי שמגזין אופנה הוא מצרך כה נדיר שנמצא סוגר בארון ולא הייתי מדמיינת שאצטרך לבקש שימכרו לי אותו, אבל זה היה די משעשע ולבסוף הכרטיס גוהץ ואני וגוש הניירות המבריקים עם לידי גאגא בכריכה הלכנו הביתה יחד. עדיין לא הספקתי לעבור על כולו. בכל מקרה, תקנו מגזין. זה נחמד. ואם עוד לא ראיתם את הסרט הכה מדובר על הפקת גיליון ספטמבר של ווג, אז אתם חייבים לסתום את החור הזה בהשכלה. זוהר אמר לי שלאנה וינטור יש שם כיסא ממש לא נוח ושבטח כואב לה לשבת עליו עם ה “boney ass” שלה, חייבת לראות שוב כדי לבדוק את זה.

1-photo 

5. טישירט לבנה מושלמת – קניתי אותה אתמול ב- ZARA אחרי שלא קניתי כלום די הרבה זמן. על הדוגמנית היא מאוד קצרה, עליי היא מושלמת. יש שם לא מעט טישירטים מעולים עכשיו, כאלה סתווים באפור וכיפי.

1551221250_1_1_3

6. pop up store של My Urban Runway – סיון, הבחורה הכי ניו-יורקית בתל אביב נסעה לעיר הגדולה כדי להביא לנו את מיטב הפריטים המגנייבם לפי טעמה המשובח. היא עורכת מכירה קצרה של כל הפריטים ב 11-14.9 בחנות בדיזינגוף 182 בתל אביב.  אפשר יהיה למצוא במכירה משהו שאין כאן כדי לשמח את עצמכן בחגים המדכאים, הפרטים כאן.

house-of-harlow-skulls-ring טבעת מגניבה שמוצעת במכירה של My Urban Runway

ביי בנתיים

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

טעם קשה

זה מה שיש לי. החלטתי על כך היום בעזרתם של שני אירועים שקרו ככה סתם ביום שבת רותח כשהחלטתי לצאת מהבית בלי לחשוב על מה שמחכה לי בחוץ. המחשבה על לבקר ביריד הנעליים “זוגות” קפצה למוחי בעקבות איזה פוסט בפייסבוק והנחתי שאם אלך לשם  אוכל להימנע מלעשות משהו מעיק במיוחד שכבר הרבה זמן מחכה לי. התקשרתי לזוהר והוא אמר לי שיבוא עוד שעה ונלך. כל הזמן קיוויתי שיעבור לי החשק מלראות נעליים איומות של מעצבים ישראלים. אני מצטערת מאוד, אבל נעליים לא יודעים לעשות כאן.

ב”זוגות” עשינו סיבוב של אולי רבע שעה בין כל הדוכנים. היו הרבה מבקרים וניראה כאילו אנשים קונים ונהנים. מצד אחד אני שמחה שמעצבים עושים כסף ממה שהם נהנים לעשות, כי לעשות נעליים זה בטח חלום של מישהו, אבל אני לא מצאתי כל חן באף זוג אחד. תהיתי לעצמי למה זה. אני יודעת את התשובה אבל כניראה שהייתי צריכה לחשוב על זה שוב. אני לא אוהבת מה שכולם אוהבים, לפחות בתחום הנעליים ולכן כל הקיץ נעלתי כפכפים.

אם הנעליים היו קצת יותר עדינות, עשויות מחומרים קצת יותר מוצלחים ועם פחות השפעה של גולדה מאיר והוינטאג’יות המעיקה אולי אז, אבל גם זה לא בטוח. גם  יצירת נעליים סופר נוחות יש בה משהו מכוער. הכל ניראה שטוח, ברווזי וכמעט כמו סנפיר לצלילה. באמת שקיוויתי שאחשוב אחרת אחרי הביקור. אבל לא, ולמה סנדלי קיץ שאמורים להיות קלילים צריכים לכלול עקבי עץ כבדים. ולמה הכל כל כך דומה?

אחרי סיבוב האכזבות החלטנו לצאת החוצה, בחזרה אל הכבשן. הרגשתי שמגיע לי פיצוי וגם לזוהר. נגררו ל”אייסברג”, הגלידה באיבן גבירול, אבל הריח הסופר מתוק עד בחילה שהיה שם מנע ממני אפילו להסתכל על הטעמים שיש שם. רציתי מאוד להימנע מכך, אבל ידעתי שאין ברירה אלא לנסוע ל”וניליה” בבזל. לקחנו מונית לסניף בבזל ושם היא הייתה הגלידה האהובה עליי בעלת הטעם הקשה “תה ירוק”.

בכל פעם שבו אני מבקשת ממוכרי הגלידה המתוקים ב”וניליה” גלידה בטעם תה ירוק הם שואלים אותי אם אני מכירה את הטעם. יש תמיד תחושה של חשש בקולם, כאילו אני אטעם, אתחרט ומשהו רע יקרה. אז היום הודעתי למוכרת שאני מכירה את הטעם עוד לפני שהיא אמרה משהו מדכא שכזה. היא אמרה לי שיש לגלידה “טעם קשה”. אני חושבת שזאת הגלידה הכי טעימה ומהרגע שגיליתי אותה, לא אכלתי שום דבר אחר.

2-IMG_5183 יש לנו טעם קשה – אני וגלידת תה ירוק.

לבשתי אוברול משנות ה-70 ואת הכפכפים ( שלא רואים).

נשיקות בטעם תה ירוק לכולם!

יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

ב-Forever 21 כבר סתיו עכשיו

7-IMG_5152 אתמול יצא לי להגיע לחנות של הרשת בתשע בבוקר עם עוד בלוגרים ועיתונאי אופנה כדי לחזות בטרנדים הסתויים שמוצגים שם כבר עכשיו. היה מדהים לראות את החנות הענקית ריקה ומסודרת בחללים בהשראת בלוגריות מהעולם. כמובן שמדובר בטרנדים עונתיים בולטים, כמו ש Forever21 יודעים לעשות.

במהלך החודשים בהם גרתי בניו יורק, רכשתי שם לא מעט פריטים ולמרות שמדובר ב”אופנה מהירה”’ שעכשיו בחוגים המתעסקים באופנה  זוהי מילת גנאי, יש שם המון פריטים חמודים, אופנתיים וממש אהובים עליי גם היום. מיותר לציין שזאת רשת מאוד זולה יחיסת למה שקורה בארץ ואני כבר כמעט לא קונה כלום בישראל, רוב הפריטים הם בסביבות 100- 150 שקלים לכל היותר. כל אחד מאיתנו צריך להחליט אם זה מדבר אליו, אבל אני ממש שמחה לקנות חולצת ג’ינס ב 119 ש”ח. ממש לא רואה צורך לשלם יותר, ויום אחד כשיהיה לי כסף אלבש רק איזבל מארה, מבטיחה.

כמובן שאני התחברתי למראות המזכירים לי את שנות ה-90, הנה כמה פריטים שיצא לי לצלם, למרות שיש שם לא מעט פריטים חמודים.

2-IMG_5144 שמלה פרחונית עם חולצת ג’ינס דהוייה

3-IMG_5148 ווסט ג’ינס בצביעה מדורגת. תודה לזוהר שמדגים גם חולצה בהשראת ג’יבנשי שמתחת לווסט.

4-IMG_5149 ואקססוריז תואמים לווסט המושלם

6-IMG_5151 חולצות משובצות בשכבות בגזרת הבנים

5-IMG_5150 אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל חולצה משובצת מתחת לווסט ג’ינס פתאום ניראת לי מהמם.

1-IMG_5143 ותכירו את הנעליים החדשות שלי. אני עדיין סקרנית לגלות אם אלך איתן באמת. האמת שלמרות הגובה הן נורא נוחות בזכות הפלטפורמה הקדמית. רק 119 ש”ח עבור הפלא הארכיטקטוני הזה. קניתי גם חולצת ג’ינס בצבע בהיר עם פנינים קטנות ליד הכתפיים שלא צילמתי. תיראו אותה מתישהו בסתיו.

זה מה שלבשתי:

בהשראת חופשה אמריקאית. פסים וכוכבים. שמלה עם כוכבים וווסט בהיר מג’ינס דקיק.

8-IMG_5156 9-IMG_5157 בתמונות: שמלה ישנה של insight, חברת הגלישה האוסטרלית,ווסט ישן של TNT, תיק של BAGGU וכפכפי IPANEMA. השנה זה לגמרי היה קיץ של כפכפי אצבע ולא קניתי לי אפילו לא זוג סנדלים אחד.

תודה לזוהר על הצילומים ועל שסחב לי את הנעליים.

כדאי לכם לבוא לבקר בחנות על הבוקר כשהיא עוד מסודרת,

נשיקות ושהסתיו יבוא מהר!

יום שישי, 17 באוגוסט 2012

מתגעגעת לג’ינס

או הכי פוסט על  Back to School. רק  שאצלנו זה לא ממש ככה. כבר מזמן נגמרה תקופת הבית ספר ועדיין חם מדי לג’ינס, אבל נורא בא לי ו”אורבן אאוטפיטרס” עושים לא מעט חשק לג’ינס עם הצילומים שהם מעלים לפייסבוק.

בכלל, מאז שג’ינס הפך להיות פריט בסיסי, הפסקנו לדבר עליו, אבל אני יכולה בודאות לומר שהדבר היחיד שגרם לי לאהוב את הג’ינס שוב באמצע העשור הקודם, זו המצאת הסקיני. לא מכירה גיזרה נוחה ומחמיאה יותר. הזוי לחשוב שפעם כמעט ולא לבשתי ג’ינס.

הטרנדים לסתיו הקרוב הם שהכל הולך. הדפסי פסים, הדפסים שבטיים, פרחים, נחש וההדפס הגלאקטי האהוב עליי. כמה שיותר שנות ה-90 וכמה שיותר רוח נעורים. מקווה שעוד תישאר לי קצת כזאת בסוף הקיץ האיום הזה. אה ואני גם חייבת למצוא לי ג’קט ג’ינס מושלם או להתעלל באחד קיים עד שהוא יהפוך לכזה. אם זה יקרה, אעדכן.

לפני כמה שבועות נכנס לי מן רעיון כזה לראש. כל הזמן חשבתי שבא לי לנסוע לפריז וללבוש ג’ינס שזו הוכחה למזג אוויר נעים וקריר. זה לא קרה, לצערי.

555463_10151103855093798_510612499_n 530219_10151103855293798_1391759955_n 385469_10151072224678798_301537922_n 246811_10151103855668798_1698191331_n 417432_10151072224508798_249009231_n 208330_10151103855713798_449628374_n 483927_10151040293568798_1409643838_n 559089_10151072224238798_2044987733_n ההדפס הגלאקטי (פה באמצע) מושלם!

כל התמונות מתוך הפייסבוק של אורבן.

ביי ושלום ולך כבר קיץ!

יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

פוסט לחצאית באווירת אוגוסט 2012

הקיץ שלנו בשיאו והשיא שלו לא כל כך קל או מרגש, וכמו בכל שנה באוגוסט כשכבר נדמה שהכל נוזל סביבנו על המדרכות המטונפות והדביקות של תל אביב, אין לי חשק להתלבש. בפעם הראשונה כתבתי על זה בבלוג הזה לפני 4 שנים ואז קראתי לזה “ דיכאון אופנתי”, עכשיו אני מניחה שזה בטח סתם דיכאון או תופעת לוואי של מזג האאויר והיאוש מהקיץ ומכל השאר. אתם בטח יודעים לאיזה “כל השאר” אני מתכוונת.

אני מניחה שכל אלה גורמים לי לשני דברים: לרצות לברוח, או האופציה הפחות טובה לדמיין או להיזכר על איך זה מרגיש במקום אחר. היום בחרתי באופציה הפחות טובה ואני רוצה להראות לכם רגעים בחצאית האהובה עליי, למרות שכאן באגם הזיעה האינסופי שבו אנחנו שוחים היא לא ממש יכולה לצאת הרבה החוצה ובעיקר נחה במזגן.

את החצאית הזאת ראיתי בבית של ההורים והבד שלה הקסים אותי. היא הייתה גדולה פי שתיים מגודלה הנוכחי ואמא שלי קנתה אותה רק בגלל שהיה אפשר לעשות ממנה משהו אחר. החלטתי היא צריכה להיות שלי והיא הפכה אותה לחצאית האהובה עליי. תודה אמא. החצאית כבר הספיקה לבקר בשנה שעברה בניו-יורק וברלין והשנה שוב לקחתי אותה למקום קצת קריר יותר, כדי שתהנה.

6-ניו יורק 20121 החצאית ואני בוויליאמסבורג, עם חולצה לבנה מפול&בר וסנדלים מטופשופ וכמובן הכובע שלי – לוק קלאסי לפיקניק בפארק ממנו חזרתי בתמונה הזאת.

1-IMG_4585 החצאית ואני בפייננשיאל דיסטריקט בדרך ל Century 21, לא מצליחה להתגבר על הפיתוי של ללכת לשם פעם אחת בכל ביקור בניו יורק. עם חולצה ורודה מ H&M ואותם הסנדלים. לוק אורבני רומנטי שבא בניגוד חד לנוף המגדלים הקשוחים.

4-IMG_4806 החצאית ואני על גג בניין דירות חמוד במיוחד במנהטן. מסיבה אצל חברים שעברה לגג למרות שמנהלי הבניין לא מסכימים יותר מ-10 חוגגים על הגג. קשה בניו יורק… לבשתי עם גופיית משי כתומה מ- forever21 שקניתי בטוקיו לפני שנתיים, סנדלים זהובים ותיק אדום מ –ZARA משנה שעברה והוספתי גם צמידים ללוק צבעוני שמתאים לשעת השקיעה.

5-IMG_4808 זה הנוף מהגג ההוא, אם כבר מדברים על אסקפיזם של אמצע אוגוסט.

אני שונאת לתת עצות כאילו אני יודעת הכי טוב, אבל מצד שני את כל הפריטים בתמונות קניתי בשנים קודמות והקיץ כמעט ולא עשיתי שופינג כי הטרנדים של העונה עשו לי קצת בחילה וכי בזבזנות על עוד ועוד בגדים שאין בהם כל צורך מפריעה לי כבר המון שנים, אז באמת שלמדתי להצטמצם וזה מרגיש מעולה לאהוב את הבגדים שכבר יש לי ולא את אלה שתלויים עכשיו בזארה. ממש מומלץ לחשוב על זה ולנסות את זה בבית.

תודה לאמא על חצאית ולסיוי על התמונות ולניו יורק על זה שהיא פה גם כשאני לא שם.

נשיקות ושהסופ”ש יבוא מהר.

יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

פוסט המלצות ניו-יורקיות מס’ 3, חלק א’ - וויליאמסבורג, ברוקלין

אני מניחה שאחרי שאני אכתוב את הפוסט, שאפילו אני בעצמי מחכה לו, על ברוקלין, אולי תבינו למה אין לכם מה להתבאס אם אתם מגיעים לניו יורק וישנים מחוץ למנהטן. אם לישון איפשהו מחוץ לאי הנוצץ, לכו על ברוקלין ויותר נכון, על וויליאמסבורג. אתם לא תתחרטו ואם יש לכם חברים שם, אתם בכלל ברי מזל, הם כבר יקחו אתכם למקומות הנכונים, אבל אם לא, אתם מוזמנים לקרוא על מה שאני אהבתי שם.

לקח לי הרבה זמן לכתוב את הפוסט הזה. עשיתי את זה על פני 3 ימים ובמהלך הכתיבה והכנת החומרים הבנתי שזה לא יכול להיכנס בפוסט אחד, ולכן אני אכתוב סדרה של שלושה פוסטים. מקווה שתאהבו וזה יהיה תיעוד די מקיף של החוויות מחוץ למנהטן בביקור שלי בניו-יורק של קיץ 2012. אם אתם רק עכשיו בדרך לניו- יורק, אני מקנאה מאוד, כי אין יותר מדהימה ממנה בעולם וראיתי כבר כמה ערים מגניבות מאוד, אבל לה אין תחרות.

האווירה בווילאמסבורג

אז ככה ניראים הרחובות בווילאמסבורג. ואני מזהירה שהפוסט כתובה בצורה אסוציאטיבית עם סדר המובן רק לי, ניראה לי שתהנו בכל זאת.

60-IMG_477722-IMG_412417-IMG_4107

McCarren Park – בין ווילאמסבורג לגרינפוינט

14-IMG_4099 בכניסה למקארן פארק – הפארק הכי כיפי בעיר, כמובן אחרי הסנטרל פארק, הפארק הזה הרבה יותר אינטימי שכונתי ופשוט משהו לגמרי אחר. הפארק נמצא בסוף שדרת בדפורד לכיוון צפון וזה מה שאפשר לעשות שם.

24-IMG_4141 שוק האיכרים הוויליאמסבורג – McCarren Park Greenmarket – מסתבר שזה כבר נחשב בשכונת Greenpoint.

16-IMG_4103 פיקניק עם סלט פירות ומגזין, או ניו-יורק טיימס ביום ראשון בצהריים. אפשר לקנות תה קר בכל בית קפה בדרך על בדפורד, או בדאנקן דונטס שנמצא בסוף הפארק מעבר לכביש.

בפארק יש גם הקרנות חינמיות של סרטים – כדאי לעקוב אחרי התכנית כאן.26-IMG_4170 וזה לחובבי בייסבול. אני אוהבת לשבת בפארק בסוף, במדשאה הגדולה, קרוב לשרותים. כי אחרי כל האייסטי, צריכים אותם מאוד.

סופי שבוע בווילאמסבורג

אז מה עוד יש בוויליאמסבורג שכל כך מגניב? יש אירועי רחוב מהממים ממש כמו זה:

21-IMG_4123 כך ניראת הפינה הכי עמוסה של השכונה (כי זה ממש על תחנת הרכבת של קו ה- L) לפני שהכל מתחיל, ז”א ממש על הבוקר. ואחרי הצהריים זה ניראה ככה:

29-IMG_41981-IMG_420130-IMG_4207 31-IMG_4209 32-IMG_4210 36-IMG_4233 37-IMG_4234 38-IMG_4240 זה הפתק שלי…וכל זה קורה כשסוגרים את הרחוב הראשי ופורסים עליו דשא וכל מיני דברים מגניבים אחרים. כל זה קורה בסוף השבוע, כמובן, אבל אם זה לא קורה, היו בטוחים שיש משהו מגניב אחר אחד לפחות לעשות בשכונה. אוי,שכחתי את להקת הפירטים.הם מנגנים גם על מסור.

41-IMG_4262 40-IMG_4260

השווקים של וויליאמסבורג

ביום שבת בוויליאמסבורג יש גם שוק אוכל חמוד שנקרא – Smorgasburg. כנסו ללינק כדי לראות את כל הפרטים. אל תוותרו על לובסטר רול, לחמניה במילוי בשר לובסטרים עסיסי. עולה בדרך כלל כ- 15$ , שזה לא מעט ללחמניה קטנה, אבל שווה כל דולר.1-DSC_0084

1-IMG_4188 זה כבר סוג אחר של מזון. משהו ששכחתי את שמו אבל מגיע מהפיליפינים. מקסים לראו תאיך כל בעל דוכן מגיש את האוכל בצורה הכי אסתטית וחמודה שאפשר. אחרי שקניתם משהו לאכול ולשתות אפשר לשבת על השולחנות בשוק, או לעבור לדשא מתחת למגדלים ולבהות במנהטן שמעבא לנהר. זה ממש כיף. כדאי להצטייד במשהו לשבת עליו. בכלל, בניו יורק תמיד כדאי להצטייד במשהו לשבת עליו, כי כך ניתן לנוח מהטיולים בעיר בכל פארק חמוד ואפילו לנמנם על הדשא. זה יהפוך את הביקור שלכם בעיר להרבה יותר רגוע.2-IMG_4191 3-IMG_4192 בכל יום ראשון באותו המקום בדיוק מתקיים שוק יד השניה של ברוקלין שנקרא Brooklyn Flea, חשוב לציין שחלק מהשווקים הם עונתיים וכדאי תמיד להיכנס לאתר שלהם כדי לראות מתי הם מתחילים, כי בחורף זה די הגיוני שקר מדי עבור רוב ההיפסטרים להסתובב חוץ. וברצינות, אלה השווקים הכי כיפיים שהייתי בהם בחיים, לא בהכרח זול שם, אבל יפה, מעניין ומגניב. האופן בו המוכרים מסדרים את מרכולתם שווה הצצה ואפילו צילום.

46-IMG_4284 42-IMG_4273 45-IMG_4283 49-IMG_4314 47-IMG_4304 50-IMG_4315 1-IMG_4309 ויש גם את Artists & Fleas, שוק סגור ממש חמוד שנמצא ממש קרוב לאזור של השווקים םשהזכרתי למעלה. באתר יש מפה וזה באמת ממש רחוב ליד.

אז מה אוכלים בוויליאמסבורג?

אני חייבת לציין שבמהלך כל החופש אכלתי רק בוויליאמסוברג. יצא לי לאכול משהו במנהטן רק כי הייתי שם והייתי פתאום רעבה בצורה קיצונית, אבל לא יצאתי לשום מסעדה באי הגדול כי ממש לא ראיתי צורך. גיליתי שכל הכיף זה לאכול בשכונה וגם התקציב שלי בביקור הנוכחי היה מצומצם יחסית ולא הרגשתי צורך מיוחד לבזבז הרבה כסף על מסעדות. בוילאמסבורג יש הכל ואפילו שלוחות של המסעדות המגניבות ממנהטן. אני לא אומרת שאתם לא צריכים להסתובב במנהטן ואתם חייבים לעצמכם ארוחה בלפחות אחת המסעדות הנחשבות לפי המטבח שאתם הכי אוהבים, אבל אם זה לא הביקור הראשון שלכם בעיר הגדולה, באמת כדאי לראות בוויליאמסבורג מקום בילוי לא פחות טוב.

ועוד דבר חשוב, כשאתם בניו יורק, תאכלו מקסיקני. טאקוס הם הדבר הכי לוהט עכשיו באוכל בארים ובכלל המנה הכי נכונה לנשנוש וארוחת ערב, ובגלל שבארץ אין מסעדות מקסיקניות, זאת ההזדמנות שלכם. מאז שחזרתי אני בטירוף על טאקוס ואין פה וזה עצוב.

לארוחת בוקר:

כל מי שכבר ביקר בניו-יורק יודע שארוחות בוקר זה לא משהו שהם הכי טובים בו. הם בטח חושבים שכן ולכן הם מגישים עליי קייל מרירים בתור הירקות לארוחת בוקר. ואם רוצים להנות ממש מבראנץ’, חייבים לדעת לאן ללכת. חשוב גם להזכיר שההיפסטרים לא מתעוררים מוקדם, אז לפעמים בתי קפה בוויליאמסבוג מגישים מוקדם בבוקר רק קפה ומאפה, אבל אני מציעה כמה הצעות ממש כיפיות ולא מאכזבות.

Cafe Mogador,מסעדה של ישראלים אבל בקטע ממש טוב. יש שם חצר מהממת ומוארת שזה כמו לאכול בחוץ אבל נעים והתפריט כולל ארוחות בוקר מעולות שמוגשות עם סלט קטן, זה משהו מאוד נדיר בעיר, אז כדאי. יש להם גם קוסקוס וחומוס וכל מה שאכלתי שם אי פעם היה מעולה. יש להם גם סניף באיסט וילאג’ שהוא הרבה פחות יפה ושיקי.

1-IMG_4320 וזו אחת הארוחות שלי שם, ביצים עלומות על חלומי ועגבניה אפויה, עם פיזות פיתה עם זעתר. היה מעולה!

1-IMG_4339 ובלאדי מרי1-IMG_4337

Bakeri – מקום מקסים שלא יצא לי לצלם אותו שניראה כמו בית קפה פצפון עם שולחן עץ גדול בפנים וחצר אחורית מקסימה עם מזרקה שמציע מבחר ענק של מאפים מפתים  ויחסית מיוחדים לבוקר. אכלנו שם בבוקר אחרון ושתיתי תה נענע ולבנדר קר. היה טעים ובעיקר נורא חמוד. ממש מומלץ לארוחת בוקר קטנה ורגועה.

Egg - או המקום המשונה, כמו שאני קוראת לו. זה מקום לארוחת בוקר, אבל אם אתם רגילים לארוחות בוקר אמריקאיות. בייקון, עליי קייל מרירים וכמות קלוריות בלתי אפשרית. אבל האווירה צתחכמת, מינימליסטית ומאוד וויליאמסבורגית. אני הזמנתי Eggs Rothko, שזוהי בעצם מנה שמורכבת משלושה צבעים: ביצה בקן מכוסה בשכבה של גבינה צהובה, עליי קייל ירוקים ובייקון אדום. המנה נקראת על שם הצייר האמריקאי מארק רותקו שצייר ציורים מופשטים הניראים כשדות צבע וניראה כי זוהי מנה קלאסית שמוגשת גם במקומות אחרים.

1-IMG_3951 Egg – מקום משונה כזה

בעיקרון, הכי כיף לאכול לארוחת בוקר Greek Yogurt, יוגורט יקר מעט יותר מהרגיל עם מרקם מיוחד המון חלבון בפנים, בדרך כלל 0-2% שומן בלבד מקשטים אותו עם פטל או פרי אחר ומזליפים קצת דבש למעלה. את כל המרכיבים ניתן למצוא בכל מכולת או סופר ולאכול בבית בכיף. איך אני מתגעגעת.

greek yogurt לארוחת ערב:

Cafe de La Esquina – שלוחה של מסעדה מסיקנית שנורא קשה להיכנס אליה במנהטן, מקום לטאקוס מעולים ומרגריטות חזקות. מדובר בעיצוב דיינרי מגניב ואפל וחצר ממש כיפית עם אינסטלציה של טלוויזיות שמנגנות אש. כיף ומגניב. אני העדפתי את הישיבה בחוץ.      

Sea - מסעדה אסיאתית זולה וכיפית, בעיקר אם יושבים בזוג על שפת הבריכה.

Dokebi – מסעדה קוראינית חמודה עם אוכל מגניב ואפילו טאקוס בסגנון קוריאני. הסועדים יכולים לצלות את הבשרים והירקות בעצמם על השולחן.

1-IMG_4506 המקום די אפל ונעים ויש בו אווירה ממש מגניבה לארוחת ערב – Dokebi המסעדה הקוריאנית. זה מקום שכיף להגיע אליו כזוג וגם בקבוצה של כמה חברים.

1-IMG_4511 סיוי, אני וחנן מצלם ברקע…1-IMG_4520 זה ה”ביבימבאפ” – מנה קוראינית קלאסית של אורז עם מלא תוספות מגניבות. אני הזמנתי בכלי חם, אל תעשו את זה כי זה אף פעם לא מתקרר ונורא קשה לאכול. בכלל, למי שלא מכיר את המטבח הקוריאני, כדאי להכיר. למתחילים יש מנות של מוקפצים מעולים וגם טאקוס בסגנון קוראיני.

The Meatball Shop – מסעדה כיפית ורועשת על שדרת בדפורד שמוכרים שם כדורי בשר במגוון טעמים. מקום זול, מעולה, צעיר וטרנדי. יש להם גם אחלה תוספות ליד המיטבולס כמו פולנטה וברוקולי ובגכלל זה מקום שאני מאוד אוהבת גם במנהטן באיסט ווילג’, עכשיו אני רואה שיש להם גם סניף חדש בווסט וילג’.

ואם נתקעתם בוויליאמסבורג ביום גשום במיוחד, אפשר גם להזמין פיצה מהיפסטרים חמודים שאולי יגיעו עם שפם מ- Vinnie’s pizzeria. הם מציעים פיצה עם תוספות בשריות, פיצה צמחונית ואפילו פיצה טבעונית. הרבה יותר טעים להזמין הביתה פיצה חמה וטרייה שהוכנה במיוחד בשבילכם מלאכול אצלם בפיצריה פיצה שחוממה מחדש. ראו הוזהרתם. וגם הם מקבלים רק מזומן. ראו הוזהרתם שוב!

1-IMG_4258 ככה זה ניראה בפיצריה, עדיף להזמין הביתה או לבוא לקחת פיצה שלמה רק לכם. בטוח תסיימו אותה! וכן, אתם לא טועים, הפיצה הזאת עם אבוקדו. כמובן שיש גם אופציות קונסרבטיביות יותר.

בכלל, חלק גדול מהעסקים בוויליאמסבורג מקבלים מזומן בלבד ולכן היו מוכנים עם ירוקים בכיסים וגם כי פתאום יכול לעבור אוטו גלידה של מיסטר סופטי, אל תפספסו אותה, מדובר בגלידה אמריקאית מעולה עם תוספות.

Aurora – מסעדה איטלקית רומנטית. נורא כיף לשבת שם בחוץ בחצר שכולה מכוסה בצמחיה ירוקה וללגום קוקטיילים בשקיעה. אכלתי שם רק מנות פתיחה אז לא יכולה להבטיח לכם איך האוכל, אבל האווירה והקוקטיילים מעולים.

בפוסט הבא אכתוב על חיי לילה, ברים, הופעות ועוד מקומות מגניבים לבקר בהם בוויליאמסבורג. זה יהיה ממש בקרוב.

כל התמונות צולמו על ידי ועל ידי חבריי.

מקווה שנהנתם ותנראה בפוסט הבא!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...