אני לא חשבתי לעשות סיכום שנה בבלוג, אבל היום בבוקר בזמן המקלחת החמה והארוכה, פתאום עלו בי מחשבות על השנה שעוד רגע מסתיימת ועל כל הדברים שהיא הביאה איתה. היא הייתה שנה שהביאה איתה לחיי המון דברים חדשים, המון מחשבות, ספרים, סרטים ויחסית מעט מאוד קניות. ביליתי בשנה הזאת המון זמן לבד, אולי הכי הרבה מכל הכמעט עשור של חיי הבוגרים והעצמאים בתל אביב. אני אספר על כמה דברים,
השיער - בינואר הסתפרתי לראשונה בחיי בתספורת קצרה כשהשיערה הארוכה ביותר הגיעה עד הרבה מעל הכתפיים. הייתה זו החלטה של רגע ביום שישי גשום אחד. קפצתי לספר שלי ושאלתי אם יש לו זמן לספר אותי ויצאתי עם קארה. הייתי משועממת מהשיער הבלונדיני המדורג שלי וזה היה הצעד הקיצוני שהייתי צריכה.
נסיעות - מיד לאחר מכן נסעתי לוציה ולרומא לטיול חורפי קצר עם זוהר. אז החלטתי שצריך לנסוע כל חורף לארץ קרה כדי להנות מחורף אמיתי ומרומנטיקה אירופאית כזאת עם קלאסה של מתחת לאפס שקיימת רק שם. עכשיו, כל כך קר לי במזג האוויר החורפי והמעיק שלנו (שבמהלכו חם ביום וקר בערב) שאני מוכנה לטוס לארץ טרופית חמה כל חורף, החל מעכשיו. בנתיים זה לא קורה.
בקיץ נסעתי לניו-יורק. חיכיתי לנסיעה הזאת שנה שלמה כדי להבין שמנהטן מלחיצה ומתישה וברוקלין על שכונותיה החמודות והרגעות היא מקום הרבה יותר כיפי ושפוי לחיות בו, בעיקר שלכל המסעדות האהובות עליי יש שלוחה גם בוויליאמסבורג, לחצות את הנהר שווה רק למטרות קניות או עבודה, לבעלי המזל שיש להם כזאת שם. השנה בקיץ אני כניראה אסע למקום אחר ואני עדיין לא מבינה איך אוכל להעביר את הקיץ בלי לבקר בעיר האהובה עליי בעולם כולו, אבל אני מניחה שאני אשרוד ואתאהב בעיר אסיאתית או בחוף קסום או בארמון מצופה זהב.
I like New York in June. How about you? – הנוף האהוב עליי במנהטן – יוניון סקוור מהקומה השניה של הבניין ממול.
מה קניתי - הבנתי במהלך השנה שבה קניתי יחסית מעט בגדים או בכלל חפצים, מלבד ספרים כמובן,כי אותם אני מוכנה לקנות תמיד, שלא חייבים לקנות כל הזמן. הבנתי שבכל השנים שבהן עבדתי בעבודות שלא אהבתי, גם אם לפעמים חשבתי שכן, רציתי לעבור בדיזינגוף סנטר בדרך הביתה, לראות מה חדש ב-ZARA ומה כדאי לי לקנות. עכשיו, כשאני עובדת בעבודה שעושה לי נעים הרבה יותר, אני מבינה שכל הרצון שלי בעוד ועוד בגדים היה רצון לפצות את עצמי. למזלי, זה מאחורי ועם הזמן גם השתפרתי בקניות שלי בלי, עכשיו אני יודעת לעשות את זה הרבה יותר טוב. אז מה קניתי?
הפריטים המנצחים שכן הצטרפו למלתחה שלי השנה הם: הג’קט הצבאי שלי מ- ZARA ותיק הגב שלי של BAGGU שקניתי ביום האחרון שלי בניו-יורק וכשהגעתי לארץ, גיליתי שיש פה לא מעט כאלה גם, לפחות שלי עלה הרבה פחות.
וכמובן הסניקרס החדשות שלי שהזמנתי מ- UO והם של NIKE וחיכיתי להגעתן מעל 3 שבועות והן שיא הנוחות.
ספרים - השנה לא הפסקתי לקרוא. אמא שלי צוחקת עליי שאני קוראת ולא יוצאת מהבית, אבל כל הדברים המעניינים הם בספרים. קראתי את “רק ילדים” של פטי סמית, את הספר של נורה אפרון, את שני הספרים של האפוס של הרוקי מורקמי 1Q84 שהיה נפלא ומוזר. קראתי את הספר “ואז הגענו לסוף” של ג’ושוע פריס שמספר על התפוררות משרד הפרסום שבו עבד הוא וחברין בשיקגו של שנת 2000, מה שכה מתאים לנפילת משרדי הפרסום בישראל השנה למשברים קשים ועכשיו אני קוראת את האוטוביוגראפיה של גרייס קאדינגטון, עורכת האופנה בווג האמריקאי והוא מקסים. ניסיתי לקרוא את “50 גוונים של אפור” באנגלית כשבניו יורק ראיתי את כולם מחזיקים אותו בסאבווי, אבל לא הצלחתי ועוד ספרים נפלאים מחכים לי בשנת 2013. אני כבר ממש מחכה לקרוא אותם.
הפרעות קטנות - אני לא תופסת את עצמי כבחורה מפונקת אבל בתחום הקוסמטיקה אני בדרך כלל מסרבת לקנות מוצרים שאני לא לגמרי מאמינה בהם. אני לא עוקבת אחרי עקרונות נוקשים, אבל הריח חייב להיות טוב. אפילו את מוצרי הטואלטיקה הפסקתי לקנות בסופר פארם כי אני לא יכולה לסבול את הריחות הזולים והאריזות הענקיות. אני מאוד אוהבת מוצרים של ה”בודי שופ”, כמובן של “ל’אוקסיטן” ולמרות שהם יקרים אני בדרך כלל קונה בחו”ל, או אם יש מבצע שווה כמו עכשיו, כשיש להם את שקית ההפתעות, אותה אני קונה פעם בשנה. אויל זה גם כי אני מתבגרת ומגדלת חשק למוצרים יותר יוקרתיים. זה קצת חבל, אבל גם מאוד כיף.
מה ראיתי - השנה לא ראיתי אף סדרה מהתחלה ועד הסוף מלבד, GIRLS וראיתי אותה בניו יורק וזה היה נפלא להסתובב בברקלין במקומות שהופיעו בסדרה ואפילו לגור במגדל שבו מצולמות חלק מהסצינות בסדרה. לא ממש עקבתי אחרי שום דבר בטלוויזיה אבל ראיתי המון סרטים. הזכורים ביותר היו “חייבים לדבר על קווין”, “בושה” ו”אנה קרנינה”, אותו ראיתי ממש לאחרונה. אם לא ראיתם אותם עדיין ואתם אנשים שהתנהגות והנפש אנושית מסקרנת אתכם, זה הזמן. ראיתי גם הרבה סרטים לא כל כך מטרידים בעיקר בטלויזיה בבית.
אנה קרנינה ביהלומים של שאנל מתחילת המאה ה-20. התלבושות בסרט מרהיבות ביופיין והסרט כולו מושלם.
בישלתי הרבה - בעיקר אוכל צמחוני ובעיקר לעצמי, היה מאוד כיף וטעים. ממליצה לכולם לנסות לבשל לעצמכם בבית לפחות פעמיים בשבוע אם אי אפשר בכל יום מרוב עומס או שאתם אוהבים לאכול בחוץ. בבית לרוב יוצא הרבה יותר טעים מרוב המסעדות והחורף הוא לגמרי הזמן המתאים לזה. בישלתי בעיקר אוכל מקסיקני, כניראה השפעות מניו יורק ואוכל עם השפעות הודיות כי זה תמיד יוצא טעים וצמחוני ואפשר לפזר הרבה קארי.
ומעבר להכל - זאת הייתה השנה של תל אביב. חזרתי לאהוב את העיר, את החברים שלי שחיים בה ולא רק להעביר את הזמן בלהתגעגע קשות לחברים מעבר לים. חזרתי לבהות בסקרנות במה שקורה סביבי ולהסתכל בשמחה על המזרקה בכיכר דיזינגוף שלמרות ששיפוצה עורר מחלוקת, היא עושה לי נעים כי היא צבעונית, שמחה ויורקת אש כמה פעמים ביום ותיירים מצטלמים לידה.
אני מסתכלת אחורה על השנה הזאת ולמרות שהיא הייתה המאתגרת ביותר מבין הרבה שנים שהיו לפניה, היא הייתה שנה טובה ואני מקווה שהשנה שתבוא תהיה טובה יותר. מקווה שגם אתם לוקחים לעצמכם רגע לחשוב על כל הדברים הטובים שקרו השנה וכל מה שאהבתם וכי אתם שוכחים מכל הרע שיעלם עם השנה החולפת.
מאחלת לכם חגיגות שנה חדשה מרגשות, ושנה נפלאה של הרפתקאות וכיף שלא נגמר, כי בשביל זה אנחנו כאן.