יום חמישי, 30 ביוני 2011

הפתעה בנווה צדק, פוסט לייב מס' 2

אז היום היה איטי ונעים עד שקפצנו לפתיחה חגיגית של החנות של יסמין נגרין בנווה צדק. היה הרבה צבע והרבה קולה. הקולה הייתה בארון, אבל משכה המון תשומת לב. הבגדים צבעוניים ועושים מצב רוח טוב. לא יודעת אם הייתי מצליחה למצוא אירוע צבעוני מספיק כדי ללבוש אותם, אבל אני מאחלת לכולנו כזה יום שמח שיתאים לבגדי עם לבבות בורוד. היה כיף ובננות מגומי.














Stardust, יסמין נגרין, שבזי 54, נווה צדק

נשיקות ולילה לבן שמח!

יום שלישי, 28 ביוני 2011

יום כיף בוויליאמסבורג

זה אמנם היה כבר די מזמן, אבל היה מאוד כיף ובגלל שעכשיו באופן כללי פחות כיף, אני די נהנת להסתכל על כל החוויות שלי בניו יורק. איכשהו יצא שזה היה יום שאת כולו בילינו במעוז ההיפסטרים, וויליאמסבורג. כתבתי על האיזור הזה של ברוקלין כבר בעבר, אבל אחרי הפוסט הזה תכירו אותו עוד יותר ואני מקווה שכל מי מכם ייצא לו לבקר שם יתאהב בדיוק כמוני.
התחלנו את הבוקר ב Roabling tea room, מדובר בבית קפה יפה ומעוצב עם תפריט מצומצם יחסית של אוכל די טעים ומבחר רחב של סוגי תה. יש להם אפילו כמה טעמים של תה קר, משקה נחוץ ביותר לימי הקיץ.נהנתי מאוד מהתה הירוק הצונן שהזמנתי וכמובן מלחם שחור עם ריבת פטל מעולה.
IMG_0554
IMG_0556 IMG_0562-1 משם המשכנו לטייל והגענו ל Beacon’s closet, חנות יד שניה שכתבתי עליה כבר מזמן ושכל ביקור בה יכול להימשך הרבה זמן כי זאת אחת החנויות הענקיות שראיתי. לא הייתי אומרת שהיא זולה, אבל יש שם דברים מגניבים למדי. אני מצאתי שם את אחת המציאות השוות. שמלת המקסי שקניתי  היא די דרמאטית ולכן לא ברור מתי אלבש אותה אבל אולי בכל זאת יצא לכם לפגוש בה כאן. תמונות מהחנות תוכלו למצוא כאן.
אחרי החנות מיהרנו לMcCarren פארק לנוח בצל העצים עם דובדבנים ווג שיצאתי לחפש בחנויות בסביבה. העברנו את הזמן ברוגע בפארק נעים ומלא צעירים. יש משהו בפארק הזה שהוא אפילו כיפי יותר מהסנטרל פארק. הוא הרבה יותר קטן וקצת יותר מגניב, בעיקר כי זה כיף לראות את כל תושבי וויליאמסבורג יושבים שם בסוף שבוע ויש בזה משהו יותר אינטימי ופחות מנוכר. ואם אתם בעניין של היפסטרים,אז לא תתקשו לאתר שם משופמים בבגדי וינטאג’ רוכבים על אופניים מפעם.
IMG_0566  IMG_0568 IMG_0570-1 IMG_0571 IMG_0573-1 IMG_0574 IMG_0576 IMG_0585 IMG_0590-1 IMG_0592-1 לבשתי: חולצה H&M, חצאית Forever 21, תיק Target וסנדלים מחנות בישראל.
המשכנו למסעדה תאילנדית מעולה שנקראת SEA כדי לאכול את האורז המטוגן עם האנננס, המנה האהובה עליינו בשלב ההוא לפני שנמאס לנו ממנה. המסעדה מעוצבת מגניב ויש בה אווירת מסיבה בערב, או אולי יותר נכון אווירת חתונה עם די. ג’יי. על במה מוגבהת שמנגן להיטים.
IMG_0605-1 IMG_0610 IMG_0615 וכך תחת פסלו של הבודהה אכלנו, שתינו קוקטיילים וחיכינו שיתקרר בחוץ.
האמת היא שעכשיו אני זוכרת את היום הזה בצורה נוסטלגית ולא רק כחוויה כיפית ומשעשעת. היה מאוד חם וצל העצים ומזגן המסעדות זה משהו שתפקידו היה להעביר את היום. בשבוע ההוא בכל יום בילינו בפארק אחר. הסדין הלבן הענק היה פריט קבוע בתיק שלי והיינו מוכנות לפרוס אותו תחת כל עץ עם צל ועל כל פיסת דשא רך וקריר. אחרי הכביסה לא כל הכתמים שלו ירדו. אבל כיף שיש לי סדין פיקנינים בארון קיר ניו-יורקי שמחכה לי.
בינתיים בארץ יש לי סדין אחר, הוא מפוספס והוא סדין ים וגם אותו אני סוחבת בתיק שלי כמעט כל יום עכשיו. לכל עיר, לכל פארק ולכל סדין יש תחליף וזה די נחמד. אני מקווה שגם אתם נהנים מהקיץ בישראל. אני נהנת, אבל הידיעה שחם יותר מעכשיו הולך להיות בקרוב, מעיקה עליי קצת. אמשיך לכתוב על קורותיי בחודשים הקרובים בארץ ומדי פעם אכניס פוסטים על ניו-יורק כי יש לי עוד הרבה מה לספר.
נשיקות

יום שני, 20 ביוני 2011

אני בן אדם אחר

IMG_1024

IMG_1017

IMG_1023

IMG_1022

IMG_1031

IMG_1027

בדיוק התקשרתי לספר שאני בן אדם אחר. פה בתמונה האחרונה. עכשיו כשיש לי תיק של מארק ביי מארק כמו שרציתי, ולא רציתי לעיתים, שיהיה לי בחודשים האחרונים. ההחלטה נפלה ורכשתי את התיק הכי יפה בחנות של מארק שנמצאת על הרחוב האהוב עליי בניו יורק, בווסט וילג’, Bank st פינת West 4. האחרון הוא רחוב מאוד משמעותי באיזור. יש בו בתי קפה מהאהובים עליי בעיר ובכלל הוא רחוב מהמם כשלעצמו.

אני לובשת את מה שסיוי מכנה לוק ניו-יורקי רגוע ומה שאני מכנה הלוק הפיג’מאי שלי.  ג’קט קל של H&M שיצא לי ללבוש אותו עשרות פעמים בעונת האביב, מכנסיים מתרחבים ונוחים של Forever 21, וחולצת בטן לבנה של זארה.הכפכפים כאן לכבוד המניקור/פדיקור שממנו חזרתי ממש לפני שהחלטתי לקנות את התיק. הוא עוד יופיע כאן בבלוג, התיק, לא הפדיקור שהוא ורדרד ומהמם ובהחלט מפנק. כבר אמרתי לא פעם שמי שמגיע לניו- יורק לביקור חייב לעשות מניקור/פדיקור כי זה שווה וממש, ממש כיף.

כל מי שרואה אותי ברח’ שידע שאני שוב בביקור בישראל. את התיק קניתי לפני הנסיעה ארצה. שיהיה לכם אחלה יום שני.

ותודה לסיוי על התמונות. היה ממש כיף באותו היום. אני כבר מתגעגעת :)

יום שני, 13 ביוני 2011

לראותם בלבד

אתמול היה יום חג לקהילה הפורטוריקנת בניו- יורק ויום לא קל עבורי. החלטתי לצאת לצייד ולאתר לי את התיק המושלם של מארק ביי מארק שאני רוצה כבר הרבה זמן. אפשר לומר שזה היה מסע כואב אך מענג בו זמנית. לאחר שלפני כמה ימים יצא לי לעבור בחנות של מארק ביי מארק בווסט וילג’ ולגלות שאין שם תיקים כי הם עברו, כניראה, למקום אחר עליו לא טרחתי לשאול את המוכרת כי במקום הקולקציה הקבועה של האקססוריז היו שם פריטים של קולקציה מיוחדת של בגדים שמטרתה לקדם נישואים חד מיניים בניו יורק. זה מאוד יפה שיש תחושה בעיר שכולם מאוד מתעסקים בעניין הזה ובכלל בשיוויון זכויות לגייז כי אין ספק שעיר כמו ניו יורק לא יכולה להשאיר בתוכה את האפליה הזאת.
לאחר נשנוש בוקר ב Little Brown ירדנו לאורך המדיסון אבניו ובהינו בחנויות והבוטיקים של המותגים והמעצבים, בעיקר באלה שעושים מאמץ ופותחים ביום ראשון ולא עצלנים כמו טום פורד שהשאיר אותנו (את סיוי ואותי) עם חלון הראווה בלבד. טוב, הוא יכול להרשות לעצמו. המטרה בטיול הזה הייתה לא לשמוע את קולות המצעד הפורטוריקני מהשדרה החמישית הצמודה ולהנות מעיר מפוצצת בשוטרים, אלא להגיע ל”בלומינגדיילס” בתקווה למצוא שם את התיק הנחשק. בבלומיס, כמו שאני קוראת לו לא מצאתי את מה שחיפשתי. הכל שם משתנה כל הזמן ובכל פעם מוצאים דגמים שונים וחדשים ואני לא אהבתי כלום. וחוץ מזה, כבר כמה זמן אני משתעשעת ברעיון של לבקש תיק של שאנל ליום הולדת שלושים הקרב ובא, אבל כשכל פריט של בית האופנה הנחשק עולה מעל 3,000 $ אין לי ממש חשק לכך כי זה פשוט לא סכומים שאני חושבת שהגיוני להוציא על פריט בודד, אבל כשמתקרבים אליהם, אל תיקי השאנל, הם פשוט קסומים מעבר למה שניתן לצפות. בחנתי אחד בצבע אדום יין מהקולקציה הביזנטית והוא היה מושלם, גם הקלאסי הבז’י הקטן היה מושלם לא פחות. הנה הם.
Fullscreen capture 6132011 32245 PM Fullscreen capture 6132011 32404 PM
התמונות מכאן
ב”בלומינגדיילס”, הכלבו האהוב עליי (בסניף על לקסינגטון) אפשר למצוא מבחר גדול של משקפי שמש מגניבות של מארק ביי בארק וגם של ריי באנס. שם הם הכי זולים. יש שם הרבה ומהכל, אבל בשביל זה צריך mucho dinero, כמו שם הגוון של essie שהתאהבתי בו אתמול ב J.Crew.
Mucho_dineroחוץ מזה גם קפצנו ל Barney’s והיו שם דברים מעלפים כצפוי ועוד משהו מגניב שגיליתי אתמול זה שברשת בוטיקי המעצבים Intermix שמחזיקים קולקציות של כל המעצבים שאני חושקת בהם בסתר ושתמיד נמנעתי מלהיכנס אליהם בגלל שלא רציתי להתאכזב, יש פינות סייל. זה לא הופך את ההמחירים לזולים, אבל למי שיש לו mucho dinero ובא לעשות שופינג שווה בניו-יורק, זה אכן יכול לעזור. ראיתי מכנסיים של קלואי וסטלה מקרטני במחירים הגיוניים יחסית ומכנסיים קצרים של rag & bone שהתאהבתי בהם ועלו 200$. בקיצור, היה מענג.
כדי להטביע את הצער שלנו על העוני המר שאנחנו חיות בו החלטנו לגשת למקום שמשום מה נחשב למגניב ולאכול. אחרי שחיכינו 45 דקות, שבמהלכן הלכנו לבארני’ס וחזרנו, הושיבו אותנו בשולחן מקסים ב- Serendipity 3, מסעדה שמסתבר שקיימת בניו- יורק משנת 1954 ומגישה אוכל בינוני וקינוחים מטורפים והזויים. אנחנו הזמנו בננה ספליט בגירסה לפחדנים וזה היה הרבה יותר מדי אפילו עבור שתינו וזה הזכיר לנו מאוד את קפולסקי. למרות הכל היה משעשע וישבנו בשולחן מגניב ובהינו באנשים. מולנו ישבו 2 בנות קוריאניות שהתחלפו בזוג בנות אחר מאותו המוצא. ובצד השני ישנו שתי נשים מרוגשות שהתחלפו בזוג בני 40 שחמדו את הבננה ספליט שלנו. זה תמיד כיף לצחוק על המנות ההזויות שמזמינים אנשים לידנו במסעדה ולנחש האם הם הולכים לסיים אותן ובעיקר במסעדה הזאת עם תפריט הקינוחים המטורף.
IMG_1006 IMG_0996 זה לפני שעברנו לשולחן המגניב
IMG_1001 IMG_1008 זה כבר היה כמעט הסוף של היום העמוס הזה’ אבל כדי להמתיק את המרירות של עאחרי התיקים הבלתי מושגים ואחרי הבננה ספליט קפצנו לurban outfitters ממש מעבר לפינה לקצת שופינג בר השגה, אב לאני לא קניתי כלום. עליתי על קו 6 של הסאבווי ונסעתי ברכבת מפוצצת חוגגים בצבעי דגל פורטו-ריקו הביתה ולישון. הייתי אמוד עייפה.
אבל לפני הסוף של הפוסט אני רוצה לשתף אתכם בתמונות של חלונות הראווה של HERMES שעברנו על פניהם אתמול.
IMG_0988
IMG_0982 IMG_0983 IMG_0985 IMG_0986 IMG_0987
מאחלת לכם שיהיה לכם תמיד mucho dinero וכמובן המון אושר.
נשיקות.

יום שישי, 10 ביוני 2011

פוסט כמעט בלייב

אתמול ניו יורק הייתה שרויה בשרב כבד כל כך שלא זכרתי שיכול להיות כל כך חם אפילו בתל אביב בשיאו של אוגוסט איום. כל מה שניתן היה לעשות מחוץ לבית זה לשכב על סדין ענק בצל העצים בסנטרל פארק. האמת היא שאפילו לזה היה הרבה יותר מדי חם והכתף שלי כאבה מלסחוב את התיק שכלל את הסדין הענק הלבן שכבר נמצא שם באופן קבוע כי כל יום כאן הוא יום טוב לתנומה מתחת לעץ באיזשהו פארק.

לקחתי איתי אתמול את באייפד אל מתחת לעץ כי למרות שאני נערת בלקברי, אני מתה על תמונות מעובדות שניתן לצלם בעזרת אפליקציית האינסטגראם וחשבתי שהפארק ביום החם הזה הוא מקום טוב להתחיל. רציתי גם לכתוב את הפוסט בפארק, אבל לא באתי מוכנה. הסתבר שבלי אפליקציה מתאימה לא ניתן לכתוב פוסטים בבלוגר ולא ניתן להעלות תמונות. אתמול בערב מצאתי את האפליקציה הנחשקת וניסיתי אותה. זאת הסיבה שכל מי שמנוי לבלוג קיבל פוסט עילג בג׳יבריש. סורי, זה היה רק ניסיון.



הניסיון הראשון ביוניון סקוור בזמן שחיכיתי לסיון. היא תמיד מחכה לי, אבל אתמול לא אחרתי בפעם הראשונה.














כן, אתם לא טועים, אני אכן לבשתי חזיה בפארק. היה חם מדי וכולם שם השתזפו. חלק עם חזיה כמוני. בכל מקרה, המראה של אנשים כה לא לבושים בפארק הפסיק להפתיע אותי וגם מה שטוב בניו יורק זה שאף אחד בחיים לא ידבר איתך או יגיד משהו. אנשים פה יודעים להתעסק בעניינם האישי בלבד.


וזאת סיון, היא נשארה לבושה.
האמת היא שאני מבלה המון ונהנת מהעיר ולכן לא כל לך נשאר לי זמן לעדכן על כך בבלוג, אבל אני מבטיחה לספר את כל הסיפורים. ולכל מי שמגיע לניו יורק הקיץ, הוספתי בצד של הבלוג את הקישור לטיים אאוט ניו יורק עם מלא המלצות מגניבות מה לעשות בעיר, אז כנסו.

אחר כך לקחנו מונית למסעדה מגניבה שנקראת park שם לגמנו קוקטיילים במזגן ואכלנו פיצה וסלט אספרגוס וצילמנו את התמונה הגאונית הזאת עם המלצר החמוד.



וממש בערב כשכבר נמנמתי לי בבית, סיון התקשרה והזמינה אותי למסיבה בחנות צילום משעשעת ממש ליד ביתי,lomography, שמוכרת מצלמות פילם היפסטריות עם אפקטים של צילום מפעם כמו הולגה, לומו, פיש איי וכו׳ והיה מבדר וירד גשם.
ביי בנתיים.

- Posted using BlogPress from myiPad



יום שישי, 3 ביוני 2011

חופשה בישראל

IMG_0242 IMG_0237IMG_0234 IMG_0259 IMG_0265 IMG_0272 IMG_0282  IMG_0299 IMG_0311 IMG_0320 IMG_0331 IMG_0334 IMG_0338 IMG_0369 IMG_0383 IMG_0388 דברי שאני אוהבת בתל אביב והחופש הזה הזכיר לי:

1. את החברים שלי.

2. את חיי הלילה ובעיקר את ה”קורדרוי” ואת כל המקומות שלא הספקתי לבקר בהם, אבל אומרים שכיף שם.

3. את הבית הקפה החדש על יבנה ואחד העם.

4. גם את הבאצ’ו העתיק וזאת למרות שהמלצרית אמרה לי שאולי התבלבלתי שהזמנתי אתמול סנדוויץ’ סלמי כי היא שם כבר חודשיים ואין שם כזה.

5. את פסטיבל דוקאביב.

6. את הבר טאפאס בשוק החקלאי בנמל, או איך שלא קוראים לו.

7. את הדיזנגוף סנטר ואת נווה צדק באמצע השבוע בבוקר כשאין הרבה אנשים.

8. את הפיתה היוקרתית של אייל שני ב”מזנון”, כמעט עם כל מילוי.

9. את פתח תיקווה אני לא כל כך אןהבת, אבל יוצאות שם תמונות משעשעות בדרך לבנק עם אמא שלי.

10. את רחוב קינג ג’ורג’ עם חנויות הנעליים האהובות והזולות שתמיד יש שם מציאות.

אה ונעלתי את הנעליים הורודות שלי מאורבן אאוטפיטרס בכל יום,המהלך הביקור כי הן פשוט הכי יפות והכי נוחות ופשוט מתאימות להכל.

נשיקות.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...