יום שבת, 31 ביולי 2010

אני אוהבת אננס

Picture 009 את החולצה שאני לובשת בפוסט הזה אני מקפידה ללבוש בכל קיץ מאז שהיא התגלגלה אליי מהארון של אמא. יש לי המון זכרונות מהחולצה הזאת עוד מכיתה ו’. אני חושבת שהיא בכלל הייתה פעם חצאית כזאת עם כפתורים מקדימה ואמא שלי הפכה אותה לחולצה כדי שתתאים למכנסי הברמודה שלבשתי בפוסט הקודם. בתחילת שנות ה-90 ובעצם גם עכשיו השילוב הזה היה נחשב ללוהט.

הבד הצבעוני והכה משמח שממנו עשויה הוחלצה הינו גם דק ונעים ואני עוד זוכרת את השאריות של החולצה הזאת בדירה שגךנו ברח’ הס בפתח תיקווה לפני שנים רבות והזיכרון הזה זורק אותי לעוד אפיזודה בה הופיעו חתיכות הבד האננסיות האלה. בכיתה ו’ התבקשנו להביא פיסת בד צבעונית לשיעור ציור. המטרה בתרגיל האמנותי ההוא הייתה להדביק את חתיכת הבד על דף מבלוק ציור ולהמשיך את הדוגמא שלו בציור בצבעי פנדה. אני מודה שלא השלמתי את הפרוייקט, אבל אני לא אתפלא אם בתיקיית הפוליגל הכחולה שלי, שאולי עוד שמורה בבית הוריי, אוכל עדין למצוא את הדף ההוא עם חתיכת אננס מבד והנסיונות שלי לצייר אותה.

ואם נחזור לשנת 2010 אז אספר לכם שביום חמישי הלכתי לאכול צהריים ב”פאפאס” המסעדה האיטלקית החביבה עליי בעיר והמיקום שלה בכרם התימנים כאילו ביקש להתהדר בחולצת האננסים כי ההמשך הברור של הארוחה ההיא היה סיבוב בשוק בחיפושינו אחר דוכן האננסים המושלם. זה לא היה קל למצוא ואפילו יואב ידידי הפחיד אותי שזה בעצם “פרי של סופר”. בשוק הסואן של יום חמישי עברנו ליד דוכנים רבים, אך היה זה מהר כי הייתה לנו מטרה.  כשכבר התייאשתי כמעט הדוכן היה ממש מולי. והנה הוא כאן. כבר אמרתי שאני אוהבת אננס?Picture 008 Picture 010 Picture 013 Picture 020 Picture 024 Picture 025 Picture 026 בתמונות: חולצה שאמא שלי תפרה לעצמה בתחילת שנות ה-90. מכנסיים קצרים מנגו (ישנים), נעלי פלסטיק מהמשביר (ישנות גם כן).

כמובן שקניתי אחד בשבילי. היצור הצהוב והקוצני הזה היה מונח בשקית סגולה עד אתמול בערב כאשר הוא נטרף בהנאה גדולה תוך כדי צפיה בסרט מפחיד במיוחד

נשיקות.

יום חמישי, 29 ביולי 2010

חפיפה בים

IMG_6425 בדרך לאירוע בלוגריות של לוריאל אתמול בים הבחנתי שהשמיים אינם כמו בכל יום. הם כחולים יותר ובתוכם עננים לבנים פלאפיים ורגועים מרחפים. כבר מזמן לא ראיתי עננים מעל דיזינגוף ואני מודה שאני מתגעגעת. בעודי עומדת ברמזור בפינת דיזנגוף גורדון הוצאתי את המצלמה כדי לתעד את הקסם הזה.

קודם כל פגשתי את גברת קאופמן שזה כבר היה נפלא מהצפוי. אכלנו ארוחת בוקר מפנקת עם הנוף לים וריכלנו. הכי כיף לרכל על חוף הים. לאחר מכן אנשי צוות השיווק של לוריאל ישראל הציגו את עצמם וסיפרו על התוכניות שלהם לגבי קידום הסדרה לטיפול בשיער פגום ELVIVE. התוכניות נשמעו לי טובות מאוד ועליהן תוכלו לקרוא בסוף הפוסט. המשך האירUע הפך למפגש נשי טיפוסי שכלל שיחה על שיער, חפיפה ומסאז' מפנק לקרקפת, נשים שקשה לרצותן וכמעט מריבה קלפטעאית בדרך לפן. למזלי הכל עבר בשלום והחפיפה הייתה אחת החוויות הנעימות שיצא לי לחוות בתחום המסאז'ם מאז שחזרתי מטוקיו. לקחתי את השיער המיושר שלי וכל שלל המתנות שקיבלנו ונסעתי הביתה, לעבוד.

אספתי כמה תמונות בדרך.IMG_6427 IMG_6429IMG_6436 IMG_6438 IMG_6442

IMG_6443

באירוע הזה הבנתי שמובילי דעה בעיני מנהלי המותגים הם מגוונים ולא מדובר רק בבלוגריות אופנה, אלא גם במנהלות פורומים, כותבות במגזינים אינטרנטיים ובכלל קהל די מגוון מבחינת תחומי עניין ונתונים דמוגרפיים. אני מניחה שלפני שנה לא הייתי מגיעה לאירוע כזה כי בטח הייתי חוששת שזה יראה "ממוסחר" אבל עכשיו לא ממש אכפת לי מה יחשבו וגם אני מאוד מסוקרנת לגבי מה אפשר לעשות עם השיער שלנו כדי שהוא יראה טוב (בעיקר עם הפוני החדש שדורש הרבה יותר טיפול) שמחתי לבוא ונהנתי מאוד.

מה שהכי שימח אותי בכל החוויה הזאת זה הגילוי שלא רק מובילות דעה למיניהן יכולות לזכות בטיפול המפנק, אלא כמעט כל אחת או אחד. במשך השבועות הבאים תוכלו למצוא עמדות חפיפה של לוריאל לאורך חופי ישראל שיציעו את חווית החפיפה למי שיצא מהים. האמת היא שזה הכי מגניב לקבל חפיפה אחרי הרחצה בים ולהגיע הביתה עם שיער ריחני, למרות שיש מצב שתצטרכו להתקלח שוב. למה כל כך חם?!

סופ"ש נעים!

יום שלישי, 27 ביולי 2010

צעיף בקיץ

IMG_6420

אמא שלי אמרה לי אתמול שפריזאיות לא יוצאות מהבית בלי צעיף גם בקיץ. האמת היא שזה הגיוני שצעיף דקיק יהיה אביזר קיצי מושלם בעיקר בארצנו מוכת החום בחוץ והקור בפנים. גם לכל הפאשיוניסטות שחושבות שלבוש שכבות זה הדבר גם בימי החמסין, הצעיף יכול להועיל. הוא שם,אבל לא ממש שם. אפשר להסיר אותו בקלות ולדחוף לתיק, אם יש צורך, או לשלוף מחדש כאשר נכנסים להקרנה בקולנוע או לסופר, שאלה הם המקומות הקפואים ביותר שאני מצליחה להעלות בדעתי כרגע.

תוך כדי השיחה עם אמא שלי, שהתרחשה בעת ביקורה בביתי הקט והנקי להפתעתה הרבה, אני בחרתי שמלה פשוטה ביותר בצבע האפור העכברי האהוב עליי וזרקתי על עצמי צעיף דקיק בצבעי פודרה ולבן. לקחתי את התיק ודחפתי את רגלי השמנמנות לסנדלים חומים שטוחים. אני בטוחה שלא ניצחתי את החום, אבל היה כיף עם הצעיף היום בשדרה ברגעים המעטים שרוח קלה נשבה דרכו.

IMG_6418 בתמונות: שמלה מאלנבי, צעיף H&M, תיק זארה, סנדלים מקינג ג'ורג'.

אוף, פתאום נהיה לי חשק לקפוץ לסנטר.

נשיקות!

יום ראשון, 25 ביולי 2010

מאירועי השבוע שעבר

בפרזנטציה של H&M ביום רביעי במתחם של קסטיאל.

אין כמו להתמוגג מקולקציית החורף ביום הכי חם בקיץ. מזל שזה קרה בחלל ממוזג אצל קסטיאל. אני לא התביישתי וזרקתי על עצמי את הפריטים שהכי אהבתי. יש גם וידאו קצרצר. זה כי אני כישלון ולמרות שצילמתי עוד כמה סרטונים ובהם את מיראל מספרת על הפריט האהוב עליה, הם כניראה נמחקו בטעות. חבל.

IMG_6300 IMG_6302 IMG_6308 הייץ' אנד אם IMG_6297  הייץ' אנד אם1 אני כבר יודעת מתי השמלה הזאת מגיעה לחנות ואני אחכה לה שם! גם למגפיים! תודה ל the eye על התמונות.

*וידאו הקצרצר (לצערי, רק 20 שניות של הקולקציה החמימה) צולם בעזרת VIVAZ של סוני אריקסון.

וגם האירוע הופיע בכתבה בחדשות 2.  הסרטון הזה לא עובד אצלי בשום דפדפן. מי שזה מנגן אצלו שיגלה לי איך ואיפה.

בפתיחת התערוכה של דייויד לה שאפל ביום חמישי במוזיאון תל אביב.

היה אירוע משעשע ביותר. הרבה פלאשים, הרבה ניתוחי אף ואפילו בחורה אחת עם קלוגס של שאנל. לא הספקתי לצלם אותה היטב כי היא זזה עליהם כל הזמן, לגבי התערוכה עצמה, ברור שהיא הגיעה למוזיאון כדי למשוך קהל צעיר. לא אהבתי הכל, אבל את מה שאהבתי תיראו כאן.

Picture 006 Picture 025Picture 024 Picture 022Picture 015Picture 030 Picture 033 אהבתי את הצבע…

קפה עם רותם בבאצ'ו ביום שישי בבוקר.

אוירה נחמדה, מזגן, דיבורים על "היפסטרים" ו"סחים" מפי היפסטרים שיושבים מסביב. נדהמתי לגלות כבר לפני שבוע שמתקיים שיח כזה בעיר. אז אני כאילו בהיפסטרים אם מסתכלים על הטעם שלי בבגדים, מקומות בילוי, בתי קפה ואפילו מוזיקה וקולנוע לפעמים. רק לפעמים כי אני גם אוהבת את ליידי גאגא ובריטני, כן, אבל ההשתייכות הזאת ל"היפסטרים" חדשה לי ומוזרה כי אני קצת זקנה מדי בשביל ההגדרות האלה. מושג זה שאני הייתי בטוחה ששייך לצעירים בוויליאמסבורג, ברוקלין,ואולי למגניבים הבטלנים בברלין בשנים האחרונות ולא קשור אלינו כלל, קפץ העירה לביקור. מעניין כמה זמן הוא ישאר. כאילו זה מגניב והכל לשבת בבאצ'ו ולגלות שאני היפסטרית (לכל מי שלא מכיר אותי, המשפט האחרון נאמר בציניות),  זה רק מלחיץ שהעיר מלאה בילדים בני 22 שהולכים למקומות האהובים עליי כבר למעלה מחצי עשור וממציאים לי שמות. אבל שיהיה לכולם לבריאות. אפילו קניתי "העיר" כדי לקרוא ולהבין מה כולם רוצים. נגיד שהבנתי.

היפסטרים בבאצ'ו:

Picture 035 Picture 042 המפגש הזה הסתיים באופן טראגי, כאשר מכשיר הסלולאר הקשיש של רותם קפץ אל מותו בטביעה בכוס של קפה קר. זה היה משעשע במקצת.

מאחלת לכולם שבוע מהמם!

יום חמישי, 22 ביולי 2010

שבת בדיזנגוף בן יהודה

IMG_0320

חם מדי על מדרכות המזיעות והדביקות אפילו בשמלה דקיקה ביותר.

תודה לאמא על שתפרה ליי את השמלה

תודה לליה על תמונה.

IMG_0286

IMG_0293

IMG_0298

זה היה בשבת לפני שבוע.

סופ"ש מהמם לכולם!

יום רביעי, 21 ביולי 2010

גראז’ סייל ליד הבית

 Picture 003

Picture 008

Picture 019-1

Picture 024-1

Picture 026

Picture 036

Picture 040

היום לעת ערב עברתי אצל החברות שלי בבוטיק “טנטי בקי” כדי להציץ בגראז’ סייל שהן עורכות עד יום שישי ומציעות מגוון רחב של פריטים במחירים בין 99- 199 ש”ח לכבוד המכירה. כל הפרטים בבלוג של הבוטיק.

אני דווקא התלהבתי מכמה פריטים מהקולקציה החדשה בבוטיק והשתעשעתי בלמדוד אותם. החולצה האוורירית ממשי עם כנפי התחרה עשתה לי את זה יותר מכל (מופיעה ב 3 התמונות האחרונות) אני עדיין שוקלת האם לצרף אותה למלתחה שלי.

תודה רבה להדס על התמונות ועל האירוח.

נשיקות ושהסופ”ש יבוא מהר!

יום שני, 19 ביולי 2010

אני לא שרה קריוקי בתל אביב

IMG_0217

IMG_0192IMG_0136בתמונות: גופיה ישנה מ- H&M, גופיית הספגטי השחורה היחידה שלי שאפילו לא אני קניתי, חצאית שאמא לי תפרה לי לפני שנתיים, שרשרת של קסטרו ותיק וינטאג’ בהדפס נחש באדום עמוק.

IMG_0139

IMG_0186

פוני בסופש אבל זו עדיין המסיבה הכי טובה בעיר.

בתור מישהי שכמעט לא לובשת שחור, בעיקר לא בקיץ דווקא בשישי התחשק לי. בעיקר כי היה באמת מדובר באירוע במועדון אפל ולא בעוד איזו התאווררות על איזה גג בשקיעה. התחלתי להתלבש בכוונה ללבוש שמלה לבנה חדשה עם פרחים, אבל אז מצב הרוח שלי הפנה אותי למשהו שחור וישן.

השבוע עשיתי סדר בארון וככה גם גיליתי את הגופיה הישנה הזאת. אבל זה באמת היה סדר רציני, כזה שלקח לי שבוע שלם לסדר אותו אחרי שפיזרתי את כל תכולת הארון שלי על הרצפה בדירה ועכשיו אני צריכה לראות איך אני מתכננת להיפרד מכל הדברים שלי שאני באמת אוהבת ופעם אהבתי עוד יותר. זה מוזר לרוקן את הארון, אבל זה משהו שחייבים לעשות, בעיקר ברוח השינוי שנושבת עליי לאחרונה. שיער חדש, ארון חדש. נשמע לי לגמרי נכון. אבל זה גם הזכיר לי כמה דברים ישנים לא רעים. כדאי לכם לעשות את ה”סדר” הזה בארון לעיתים קרובות יותר.

IMG_0256 IMG_0202 

בסוף דווקא שרנו: Here comes your man, אני הצטרפתי רק בפזמון. זה לא שיר בשבילי לשיר, אבל זה שיר שאני מאוד אוהבת. ולמרות שאני לא מעיזה לשיר בציבור, הסכמתי הפעם כי היה זה עם חברות ביחד ואחרי שני גולדסטאר בבקבוק, אז זה כבר סביר יותר שזה יקרה.

לסיפורי הסופ”ש הזה יש המשך והוא יגיע בקרוב.

אז שהשבוע יהיה נחמד אליכם בזמן שאתם מחכים לסופ”ש הבא!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...