יום רביעי, 27 באוגוסט 2008

כמה רכישות מהשבוע האחרון


בכל השבוע שעבר הייתי בחופש ולמרות שאני מקפידה לא להוציא כסף על בגדים ביצעתי כמה רכישות והן לפניכם.





שמלה לבנה עם חלק עליון אפור מ"ביגוד" בבוגרשוב קניתי בשבוע החופש, נעליים אדומות מחנות הנעליים האהובה עליי בקינג ג'ורג גם רכישה מימי החופש, תיק אדום מדמוי עור נחש מצאתי אצל אמא בארון, חולצה צהובה של "דליתי" גם חדשה וטיץ מ"זרה" ישן. קניתי גם ווג סתווי אבל הוא העדיף להישאר במזגן.
את התמונות צילם אורן ענבי החבר האמיץ שלי שלא נבהל מתנאי מזג האוויר הקשים.

יום שישי, 22 באוגוסט 2008

דברים צהובים קטנים וחמודים

לכל מי מכם שאי פעם גלגל את הבלוג של עד למטה ראה שיש לי ווידג'ט של תמונות מפליקר שהמילה yellow מופיעה במילות המפתח שלה. וזה כיף כי כל הזמן מתחלפות תמונות של דברים צהובים יותר או פחות. לעיתים אני מוצאת את עצמי בוהה בתמונות המתחלפות ורק היום משהו משך את תשומת ליבי וזה הבובות המהממות האלה ובעיקר הבגדים שהן לובשות. זה כל כך חמוד וצהוב.
מסתבר שהתמונות האלה הן מפליקר של בחורה אוסטרלית שמעצבת את השמלות החמודות לבובות. כדאי להציץ בגלריה שלה ויש לה גם בלוג.
ככל שהתעמקתי יותר, זה רק משך אותי עוד. הבנתי שטירוף שלם מתרחש סביב לבובות האלה וקוראים להן: BLYTHE and LATI yellow Ball-jointed dolls הבובות הקטנות זה הלטי יילואו וגבוהות זה בליטי. הבובות הן בגודל של 25 ס"מ בערך (הקטנות). כמובן שזה שיגעון של קוריאניות ויפאניות. מי שרוצה מוזמן להתרשם מרמות החמידות כאן.

אוף, זה לא נותן לשמור תמונות מהפליקר והייתי צריכה לגנוב מהבלוג של המעצבת.. אבל היה שווה כי זה חמוד ברמות קשות.






גם לבובות בגודל פיצפוני שכזה יש למעצבי האופנה מה להציע, האין זה מגניב?

יום רביעי, 20 באוגוסט 2008

חום וצהוב הלכו לים


אין כמו הפקת אופנה דכאונית באמבטיה. לא שאני מתכוונת שזו באמת הפקת אופנה, כי לא הייתה הפקה ובטוח שלא אופנה. למרות שבטח בעלי פוקס יעלבו.
לגופי המדוכא גופיה של פוקס ומכנסיים קצרים של H&M.

היציאה הכי גדולה שלי היום הייתה לרדת עם הכלב לטיול בטיילת וחשבתי שאם לבשתי מכנסיים קצרים בגזרה גבוהה וחגורה, אז זה מספיק שיקי. חשבו ככה גם כמה פועלים ערבים ברחוב הירקון הסוער כאשר אחד מהם הציע להחליף את אדי, הכלב החמוד בתמורה לפועל שמנמנן ולא שיקי בכלל שלבש סמרטוטים מטונפים בצבע. לא ששתי להסכים. ואז כשאדי הכלב החום רצה להתיידד עם הבחור ורץ אליו, ההוא נבהל. אז שאלתי אותו איך הוא רצה את הכלב אם הוא מפחד ממנו? הוא ענה שהוא לא רצה רק את הכלב. אז איפה ההגיון? איך בדיוק הולכות ההחלפות? אם הוא רוצה את הכלב וגם אותי, למי הולך הבחור ההשמנמן עם הצבע? מוזר. מישהו עקב?

אה, ושיהיה ברור שבדרך כלל אני לא מדברת עם זרים ברחוב.


ואם למישהו, רק במקרה, לא ברורה הכותרת. אז צהוב זה אני וחום זה אדי.

יום שלישי, 19 באוגוסט 2008

קצת מחשבות על אופנה בימים חמים אלה

מאז שאני בחופש וקצת הפסקתי לחשוב על עבודה וצרות אחרות פתאום המחשבות על אופנה תפסו מקום גדול יותר. לא רוצה שתחשבו שאני שטחית כי אני לא מטרידה את מוחי באסון הגיאורגי או בכישלון שלנו באולימפיאדת בייג'ין, אני די חושבת גם על זה. באופן יותר מופשט אני מניחה שהאופנה היא לא רק עניין של לבישת פריטים נכונים שמסתדרים מעולה בניהם. אופנה זו הדרך שבה אנחנו מגדירים וגם מביעים את עצמנו. מאחר ובימים האחרונים היה חם מאוד ולמרות כל המחשבות האלה לבשתי פשוט פריטים, הבנתי שאני לא מאושרת ושללכת ברחוב כשאני לא מרגישה שיקית זה מבאס. מעבר לזה, גיליתי ולא לראשונה, שיש אנשים שמתלבשים מעניין בתל אביב אבל הם מעטים וכשאני רואה אותם אני לוטשת מבטים ובוהה, מקווה שזה לא מפחיד אף אחד.
אני גם סובלת מקנאה עמוקה בבחורות chictopia שמתגוררות במדינות חמות פחות ויכולות כל השנה לשלב בגדים באופן מעורר השראה, בניגוד אלינו שהחום לא מאפשר לבישה של יותר מפריט אחד בו זמנית. הכוונה היא או שמלה, או בגד-ים. אני לא מצליחה לסבול את נגיעת הג'ינס הרותח בימי הקיץ בתל-אביב. מתי כבר יבוא הסתיו? אני גם חושבת שאני קצת בדיכאון אופנתי. מה שאומר שאין לי כל כך כח לכלום אבל גם מבאס לא להראות מגניב, אוף!!! מתי זה יעבור?
בתמונות שהוספתי אפשר לראות כמה הוכחות חותכות למה לדיכאון אופנתי שמתבטא בלבישת רק הפריטים הנחוצים, ללא רצון להתאבזר או בכלל ללא רצון אופנתי.

ליומולדת של אדם החתיך לבשתי את השמלה הכחולה של אינסייט, חברת הגלישה האוסטרלית ותיק קטן מאוד צהוב.

לפתיחה במוזיאון תל אביב לבשתי חצאית ג'ינס קצרה של פוקס וחולצה שאמא שלי תפרה לי ברגע של טוב לב. כשהלכתי לשרותים במוזיאון הבנתי כמה המצאית הזאת קצרה מאחורה, מה שלא הפריע לי לאכול בייגל'ה כיצאנו משם. אה, ולידי יושב ומקנא בביגל'ה שלי, התיק ממנגו.


כמובן שלבשתי בימים האחרונים מגוון פריטים דקיקים בגווני הכחול, עכשיו אני קצת בקטע של גוונים של תכלת, אבל לצערי אין לי תמונות.

זה מה שלבשתי ביום חמישי שעבר ליום חופש הראשון שלי בעיר.


ימים חמים ומוזרים עוברים עליי ואני תוהה האם בלוגרית אופנתית, כן זו אני, יכולה לכתוב שהיא בדיכאון אופנתי ואין לה כח להתלבש? מה זה אומר? אוגוסט שמח לכולם!!!!

יום רביעי, 13 באוגוסט 2008

היום האחרון במשרד

בגלל שהיום זה היום האחרון במשרד הפרסום TBWA\DIGITAL שממנו אני נפרדת אחרי תקופה חמודה למדי, החלטתי להיפרד בנימה אופנתית ונוסטלגית. לכן אציג כאן כמה מן המראות שאפיינו את התקופה הזאת שלי מבחינה אופנתית. ואפילו קרו כאן כמה אירועים שחלקם תרמו להקמת הבלוג הזה.

ביקור היסטורי במפעל שמן בחיפה, אני ואיילת מציגות סטייל של כבאיות ניו- יורקיות. מאז איילת הספיקה להיות חודש בניו- יורק ולעשות קורס סטיילינג.


וזה מהיום שבו הופענו טל, אלכס, מיכל, יריב ואני בהפקת אופנה של וואלה -

המשרד, מה אנשים לובשים לעבודה.

הניסיונות שלי ושל גיא להראות שיקי במשרד

תמר ואני בהפקת אופנה משרדית בצבעי שחור לבן

וזו אני היום בשמלה צהובה.

אז זהו, היום האחרון במשרד מתקרב לקיצו. קיבלתי ספר אופנה FASHIO NOW במתנה. תודה לגיא שמצטער 7 בסולם העצבות על זה שאני עוזבת ושי שמצטער 6 ועמרי שמצטער 17. אבל המספרים יורדים ומחר אף אחד כבר לא יצטער כי הם יהיו בטיול במדבר ואני אהיה בחופש ואולי אפילו אקפוץ לשוק מעצבים.

יום שני, 11 באוגוסט 2008

יום שבת בארון של אמא שלי

מאז שהחלטתי לחסוך כסף ולא לבזבז אותו על קניות אין סופיות של בגדים, ואני חייבת לציין שאני די מחזיקה מעמד, כי חוץ מהחולצה בפוסט הקודם עוד לא קניתי כלום. אמנם לא עבר אפילו שבוע עדיין, וגם התחדשתי במשקפי שמש חדשים, אבל על זה בהמשך. אז התחלתי להרהר במקורות חדשים להשגת פריטי לבוש, הרי בלי זה אי אפשר באמת לשרוד ו-window shopping זה משהו שמחזיק אותי בחיים לא יותר משבוע אחד ואז הכל חוזר, כאילו לא נגמלתי בכאבים עזים מגיהוץ האשראי. מסתבר שיש לא מעט דרכים להשיג דברים מגניבים בלי להוציא כסף וכל הדרכים מובילות לאמא.

אמא שלי תשמח בטירוף להופיע בפוסט שלי כי היא כל הזמן רוצה שאני אכתוב עליה, אז הנה. אמא שלי היא מאגר בלתי נדלה לאופנה. היא שומרת המון פריטים שפעם קנתה, תפרה או מצאה במחסן של ויצ"ו. לעומת זאת, לא ניתן לומר שהיא שומרת הכל מאחר וזכורות לי פעמים לא מעטות שנזכרתי באיזה משהו שהיה לה פעם, ופתאום התגלה שהיא זרקה את זה. אז זה ברור שניתן למצוא אצלה פריטים שניתן לכנותם וינטאז', תראו כבר בתמונות.

בתמונה הזאת ניתן להבחין בווסט עור משנות ה -90 ובחצאית מבד מבריק עם מרקם פלסטיקי משנות השמונים שהיא חלק מחליפת אייטיז מטורפת עם כריות בכתפיים. הגופיה היא שלי, מהימים שלנו בערך. גם השיער שלי בתמונה הזאת ניראה מוזר, כך שזה משלים את לוק ה-90 שלי. כמובן שדרושות נעלי עקב מטורפות כדי להשלים את ההופעה. לצערי,המראה הזה מתאפשר במחוזותינו רק בסתיו, אז אחכה.

החצאית החומה בהירה, שנתפרה ע"י אמי אי שם בשנות ה-90 והיא חלק מחליפה קיצית, מרככת את המראה והופכת אותו למעט יותר יומיומי מאשר בתמונה הקודמת.

הממצאים הארכיאולוגיים הכי מרשימים שהצלחתי לגרד מתחתית ארונה של אמא בעירי פתח תקווה, וכן אני גאה שגדלתי שם, הם האוברולים הקיצוניים האלה שכנריאה הגיעו מה- 80s, מלווים בתיקים מבריקים. התיק השחור נקנה ע"י אבא שלי כמתנה לאמא בברית המועצות הרחוקה והתיק האדום מדמוי עור נחש כניראה כאיזה סייל. אני עוד אלך עם האוברולים האלה ואתם תיראו את זה כאן. כניראה שאתחיל עם הסגול בהיר. אני מודה שזה דורש אומץ אבל זה גם ממש יפה. סורי על התמונה הלא חדה.

אני ואמא מודדות משקפיים זהות. היא קנתה לי זוג. איזו חמודה! עוד דרך לקבל דברים ולא להוציא כסף. ושוב זה בזכות אמא!

יום רביעי, 6 באוגוסט 2008

חולצה גברית

כבר כמה זמן אני רוצה חולצה גברית בעיקר לכבוד הסתיו המגיע אולי בעוד 3 חודשים.

אתמול קניתי אותה במבצע סוף עונה ב pull and bear. בקופה נתקלתי באקסית של החבר שהייתה מאוד חמודה, היא בטח חשבה שהחולצה היא בשבילו. מצחיק.
רק 80 ש"ח והיא שלי, יפה ותכולה. מיותר לומר שכשחבר שלי ראה אותה, הוא רצה אותה.
טוב, אולי נחלוק באמת.

אנצל את הפוסט הזה כדי לספר על פילוסופיית הקניות החדשה שלי, שעיקרה הוא לחסוך ולקנות כמה שפחות. תחילה רציתי לנסות להימנע מקניות כלל. זה לא ממש עבד וצום ה- shopping שלי נשבר אתמול לכבוד החולצה הגברית הראשונה שלי. בעקבות חוסר היכול תשלי לעמוד בהימנעות כללית מקניות החלטתי על ההקלות הבאות:

1. מותר לי לבזבז רק 100 ש"ח על קניית בגדים בשבוע.

2. אם הצלחתי לא לבזבז כלל כל החודש, בסוף החודש מותר לי לבזבז 400 ש"ח בבת אחת.

3. אם החלטתי לבזבז יותר, מה שאסור אבל נשברתי, העונש עובר לחודש הבא והסכום המבוזבז נגרע מההוצאה העתידית.

4. אם פריט מסויים עולה בין 100 ל- 200 ש"ח ההפרש שמעל 100 נגרע מהסכום של השבוע הבא.

אם יש למישהו הצעות לייעול או ענישה, נא להוסיף.

יום שני, 4 באוגוסט 2008

ביקור בקניון רמת אביב

אתמול ביקרתי בקניון רמת אביב. האמת היא שהוא איבד את זהותו בתור הקניון הטוב, היפה, עם החנויות הטובות.
בניגוד לקניון העירוני, דיזינגוף סנטר, שבו אנשים עוברים בדרך הביתה מהעבודה או בדרך לאן שהו בעיר, בקניון רמת אביב רואים אנשים שבאו כדי להסתובב בחנויות. לא סביר שהם כולם קונים, כי לפי התבכיינותם של עיתוני הכלכלה בחודשים האחרונים, אנשים קונים פחות. בכל מקרה, משהו באווירה של הקניות שם, העיק מאוד על שלוותי ופגע בהנאה שלי מהביקור.


מה שהביא ואתי לצעד כה בלתי צפוי, שמראש עורר חשד לגבי הסבל שעלול להיגרם לי כתוצאה מהתחככות עם מיני קונים וצפוניות, הוא השיפוץ הבלתי נגמר של דיזינגוף סנטר. אני כבר די התרגלתי לפגיעה באיכות חיי כרוכבת אופניים כאשר המדרכות הסובבות את הסנטר עקומות, מעוותות או חסומות וכך אני נאצלת להצטופף עם הולכי הרגל הרגילים וכמובן לסבול ולקלל את העיר הזאת. אבל זה שכבר חודש בערך החנות של ZARA סגורה לשיפוצים היה הקש ששבר אותי. כל יום אני מדמיינת על איך מגזלת ממני הזכות לשוויון בכך שאיני מגיעה לפריטי הסתיו עם שאר האנשים שגרים לידי מרכזי קניות בהם ZARA לא סגורה. נדמה לי כאילו מאחורי הקירות האטומים בקרטונים כחולים בסנטר מסתתרים פריטי אופנה נחשקים שהיו אמורים להיות שלי, אבל הם לא, כי לא הגעתי אליהם בזמן.


אם כבר מדברים על לקלל את העיר הזאת, שמתי לב שלאחרונה אני מקללת את תל אביב אהובתי רק כשהאמר מנסה לדרוס אותי, אופנוע ענק חונה באמצע המדרכה, אנשים שמנים לא מוכנים לזוז מעט כדי לתת לי לעבור ועוד שולחים אותי לנסוע בכביש, שמבחינתי זהו שדה קטל, וזאת במקום להודות לי על כך שאיני מזהמת את האוויר ורוכבת בכח שרירי כדי שכולנו נוכל לנשום. זה כל כך אבסורדי שעיר שכל כולה מתאימה לרוכבי אופניים מציבה כל כך הרבה מחסומים בפני אנשים שמוכנים לתרום בגופם למען רווחת הכלל, ובכל זאת י אנשים שרוכבים על אופניים. ואם מישהו חושב שנעשה משהו בעיר הזאת, אז זה לא מספיק.


נחזור לביקור בקניון, נושא עמוק וחשוב הרבה יותר מהפסקה האחרונה. ZARA אהובתי לא אכזבה. לא אכזבה במובן שהיא הצליחה להפתיע אותי. מעבר לזה שהחנות הייתה משופצת וחלל התצוגה בה מאפשר כעת הצגה של יותר פריטים, על חשבון אזור תאי המדידה שהיה אתמול מפוצץ ובלתי אפשרי, הפריטים שם היו פשוט WOW. הם היו כל כך שונים שלא הצלחתי כמעט להיאחז במשהו ולשאת אותו איתי לחדר המדידה כדי להניח אותו על גופי. כניראה עוד צריך להתרגל לגאוניותם של הפריטים.



מעיל עור מעל חולצה משובצת, ג'קט אתני מהמם ומכנס צמר אפור ודקיק


הסיבה השניה להגיע לקניון רמת אביב היא בגלל חנות TOP SHOP הבריטית וכשמה היא אכן בטופ. לא ארחיב לגבי כמה זה יקר ובלתי הגיוני, רק אומר שהכל היה שם מהמם. להלן כמה דוגמאות.


החולצה המשובצת המושלמת, רק 270 שח




השמלה הירקרקה, למרות הגוון שלה, יפה ומרגשת וגורמת לי להראות מסתורית. ואילו המראה של החצאית המשובצת ומעיל העור מעוררים זכרונות של מקומות שלא הייתי בהם. תחושה מוזרה, אבל את כל הפריטים האלה אני רוצה. מה שעוצאר בעדי, זו רק העובדה שרק הפריטים מTOP SHOP עולים 2,870 ש"ח, א תהתמונה הזאת העלתי גם בגלריית התמונות שלי בדה מרקר קפה, לכל המסכנים שלא מכירים אותי שיוכלו לראות. מה גם שקצת מדאיגה אותי המשיכה למעילי עור. פעם לא הייתי מוכנה ללבוש חיה, אבל פתאום מתחשק לי. אקווה למצוא תחליף ממשהו סינטטי, שניראה ראוי עם זאת. לגבי החולצה המשובצת, יש לי תחושה שאשבר ואקנה אותה. נקווה שלא.

יום ראשון, 3 באוגוסט 2008

כל כך קל להכין דף השראה


כבר נתקלתי באתר הזה לפני זמן מה אב ל בטח הייתי עסוקה בלעבוד ולכן לא יצא לי להשתעשע בהכנת דף השראה. זה הדבר הכי מועיל וגם כיפי שמי שאוהב אופנה יכו ללהעסיק את עצמו. בו. באתר polyvore.com ניתן להכין דף השראה מפריטים שקיימים באינספור אתרים, כך שניתן ממש לממש את הפנטזיה ולקנות את הפריטים שמרכיבים את ההשראה שלנו. זה כמובן אם גרים בחו"ל או שמדינות שהמשלוח אליהם לא עולה פי שניים מהפריט. לי נשאר רק להנות מההשראה.

זאת ההשראה היומית שלי. הייתי ממש רוצה את הפריטים האלה. מה שהכ ימצחיק זה שבפוסט הקודם שלי הכנתי דף השראה סתווי אפור ופשוט ע"י העתקת תמונות לתכנת הצייר. כל כך קל ונוח יותר לעשות את זה ככה. מתוך הדף הזה הייתי נורא רוצה את הטבעות, הן מדהימות.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...