יום שלישי, 29 ביולי 2008

השראה - קולקציית הסתיו של H&M

די בא לי על הפריטים האלה. בחורף אני תמיד נמשכת לאפור.
והכי בא לי ז'קט עור שחור קטן ונות וזה די חדש יחסית לסלידה שלי מעור בדרך כלל. אבל כל חיי די נמנעתי מללבוש פריטי עור, אבל את זה אני ממש רוצה.
בכל מקרה, באירופה כבר הייתי ולכן לא אוכל להשיג את הפריטים האלה בקלות. אבל בטח אמצא דרך.
כל מי שמתכוון להגיע קרוב לפריטים אלה בקרוב שיודיע.
(זה מצחיק אותי לפנות לקוראים של הבלוג הזה, כאילו שיש כאלה בכלל)

יום ראשון, 27 ביולי 2008

כובע קש כמו של הבובה מרחוב שנקין

ביום שישי האחרו ןיצאתי לסיבוב בעיר ובעיקר כדי לקנות לעצמי כובע קש.לליה יש כובע קש נורא חמוד ורציתי משהו שדומה לשלה כי זה מגניב וכי היה בא לי כמו שלה אבל אין.אני כותבת היום כמו מפגרת כי התחלתי את הבוקר בפתח תיקוה וגם יש לי מחזור כך שרמת הריכוז שלי לא בשיאה. הקיצר הלכתי לי ברחוב שנקין אחרי שנותרתי מאוכזבת ממלאי הכובעים של הדוכנים בשנקין אלנבי, שם היו רק כובעי קש קשים עם שוליים מזדקרים שלא ניתן להישען עליהם.
לפתע נזכרתי כי ראיתי ברשת TNT כובע קש שדמה לכובע החלומות שלי והחלטתי לרדת את רחוב שנקין עד לחנות הצנומה שלהם שם. בדרך נתקלתי בכובע המושלם שהיה עשוי מקש צהוב, בדיוק כמו שרציתי. את הכובע חבשהבובה מפלסטיק חום בחלון ראווה של חנות בגדי ים. בהתחלה חשבתי שאולי הוא לא למכירה אבל אז הנחתי שאם הוא בחנות שמוכרת בגדי ים אז זה דווקא הגיוני.
ואכן אחרי בירור קצר עם המוכר התברר שהכובע אומנם מהמם והוא מברזיל אבל הוא מגיע עם הבובה והוא לא למכירה. התבאסתי במופגן והלכתי. בחנות TNT שתי מוכרות חמודות מכרו לי את הכובע שלי לבסוף, זה שמיד לקחתי איתי לבריכה באוניברסיטה.


אני וליה החלטנו לבלות את יום שישי אחרי הצהריים בבריכה של האוניברסיטה לזכר הימים הטובים. הגעגועים שלי ללימודים במוסד אקדמי גוברים מיום ליום וכבר כמה ימים שאני מהרהרת ברצינות בלימודים לתואר שני באירופה. בימים הקרובים אתחיל להתעמק בזה מעט יותר כדי לראות מה האפשרויות שלי. כי בא לי לחיות מעט בבלגיה, הולנד או גרמניה וללמוד אני רוצה בכל מקרה. הלוואי וזה יסתדר. כמובן שיש לקחת בחשבון עוד משתנים. האויירה האקדמית אכן שררה בבריכה והיינו עדות לשיחות של לכמה גברים, בני 50 לפחות, בנושא בילויים והרגלי צריכת התרבות שלהם. מעבר לזה שהם קשקשו כמו כוסיות במשך שעות, הם גם פנו אלינו כדי שנחווה דעה.

דבר נוסף שמטריד אותי מאז אתמול זה הסרט " נפלאות התבונה" שראיתי לראשונה אתמול. הסיפור של ג'ון נאש מוצג שם באופן מטורף למדי. לא חשבתי שהסרט יהיה ככה. אני מנסה לומר שהנחתי שהשיגעון שלו הוא אחר. הייתי מאוד מופתעת מה אירועים בסרט והשיגעון והחיים האמיתיים היו בקלות יכולים להיות ולהתקיים במציאות. אני שמחה שראיתי את הסרט הזה לבד בטלוויזיה בצהרי יום שבת ולא באחת הטיסות שבהן טסתי והקרינו אותו. זה נתן לי הזדמנות לחשוב על הסרט ועל סיפור חייו. בעיקר על אישתו והקרבתה וכמובן להרהר בשיווי משקל נאש.

מעניין אם לקשקושים האלה יש ערך מתמטי

יום שלישי, 22 ביולי 2008

היום תמר עוזבת

וזה לא כיף!
אבל זה די כיף מצד שני להתחיל את המייל בקביעה כזאת.ודאית וחד משמעית. וזה אכן לא כיף!
עוד מעט יש פגישה משרדית או בריף יחידות או כל מיני כאלה עבודה אבל כל מה שבא לי זה רק לישון.
אחרי ארוחת צהריים הפרידה בביאלה, המקום האולטימטיבי לכאלה נאורים כמונו שמתיימרים להביע דעה לגמרי מנומקת על כל נושא ודבר.
הקטע המצחיק זה שמישהו שעמד ליד דלפק ההזמנות ידע את שמי ואף את שם משפחתי, ואז פתאום נכנס שפונג, מישהו שיצאתי איתו קצרות לפני שנתיים, שניראה כאילו הוא לובש מיליון דולר. הקיצר היה מלא על מה לדבר וזה כלל את פריסת הדעות שאימאותינו הדואגות חושבו תעל בנ יהזוג האידיאליים שלנו. מסכמנים עמרי ויואב שנאלצו לעמוד מול זוועת התפריט הבריא והאורגני וקיללו את הלחם עם הדגנים, אך כאשר האוכ להגיע הכל הסתדר כי לפליאתם הרבה האוכל היה טעים!!!!!!


טוב כל זאת היה אתמול והיום כבר הגיע.
ובכלל זה חבל שלא הצטלמנו אתמול למזכרת בארוחת צהריים עם תמר.
בלי קשר לזה שאכלנו אתמול במסעדה שמגישה אוכל בריא וטעים פתאום הבנתי שאין הרבה מקומות כאלה. לא הצלחתי להעלות במוחי מקום שכזה כאן בעיר.
ברור שאני לא אשכח את המקו םהמהמם שאכלנו בו קיש אורגני באמסטרדם. אני חושבת שזה הקיש הכי טעים שאכלתי אי- פעם. אני אצרף תמונה מהמקום הזה אחר כך.

לסיום הפוסט הדי מגומגם הזה שהתחיל מהפרידה מתמר אומר רק שהיא התקשרה היום לתמוך בי וזה כן היה כיף!

יום ראשון, 20 ביולי 2008

כמה שהתגעגעתי לבלוג שלי



כבר יותר משבוע עבר מאז שחזרתי מהחופש המהמם שלי ולא היה לי טיפת זמן להקדיש כדי לכתוב כמה היה לי כיף. וזה לא שאני מרגישה שאני מאכזבת את קהל הקוראים שלי, כי הוא בטח מזערי, אם בכלל יש כזה. היום מתחיל עוד שבוע בעבודה וזה לא כיף. ניתן לסכם את זה במשפט אחד ויחיד שזה לא כיף. אבל אין לי כבר זכות להימנע מעדכון הבלוג כי הוא בטח כבר צהוב מדי מרוב עלבון.

קשה לי להאמין שאני יכולה להתפנות מהעבודה להרבה זמן כדי לספר הכל וליצר רשומה שתגרום לי להסתכל בה שוב ושוב כדי להיזכר. אז מה שנשאר זה רק כמה תמונותו האמת היא שיש מיליון וכל המסכנים שרשומים לפייסבוק יוכלו לראות יותר - זה ציטוט של מישהו צהוב.

זה rock werchter והופעה מיוחדת מאוד של sigur ros

בהופעה הראשונה שראינו, JZ

beck האחד והיחיד וניראה גראנג'י כמו קורט קוביין, שנות ה- 90 כאן.

ברכבת לאמסטרדם

ואנדל פארק עם קריסה ופטל, קריסה זו העכברושית צעצוע שקניתי לאמא במתנה

עושה שופינג באמסטרדם, בתוך תא מדידה


דם ופטל באמסטרדם

מסיירת בפרוייקט לדיור בר השגה, מקום מדהים אמסטרדם הזאת

אז זה לבנתיים, רק טעימה לבלוג הצהוב שלי ובעיקר כדי להרגיש טוב שאני כאן והבלוג שלי חי.



יום רביעי, 2 ביולי 2008

מחר אני נוסעת!!!


חיכיתי כל כך הרבה וזה מגיע! הנסיעה שלי שכל כך חיכיתי לה לבלגיה ל rock werchter.
אפילו הכרטיסים הגיעו והכל ניראה כאילו יהיה לגמרי בסדר.
אני עוד ממש צריכה לארוז. כל כך בא לי שיהיו לי תמונות יפות עם בגדים רומנטיים מאירופה. מטיילת בין התעלות באמסטרדם, או סתם יושבת בפארק.
אני כבר לא ממש יודעת מה ללבוש כי הולך להיות קר, כך אומרים, אבל רגע כבר ניראה את התשקיף לימים הקרובים.

בכל מקרה אקווה לטוב בקטע הזה.

תובנה שניה שלי מהבוקר הזה והיא שאני חייבת מגהץ שיער כזה שעושה שיער ישר, זה ישמח אותי וייתן לי עוד דרכים להתמודד איתו כי כמו שהוא נראה עכשיו אני די לא מצליחה. פעם ראשונה בחיים הוא מוביל אותי למצב של חוסר אונים מולו. למי שלא הבין, הוא זה השיער.

אתמול שוב הייתי גרגמל וזה ממש לא משמח אותי, אבל מה לעשות שהנסיעה הזאת מלחיצה בעיקר כל העניין סביב קניית הכרטיסים שרק עכשיו כאשר הם הגיעו אני יכולה לספר את הסיפור שלהם, פשוט קודם פחדתי לפתוח פה. האמת היא שהם הגיעו אתמול, שזה במרחק של יום אחד לפני הטיסה. יומיים לפני הטיסה פחדנו שהם לא יגעו ולכן כתבנו מייל לשירות הלקוחות של הפסטיבל, שאני חייבת לציין שהיו מדהימים בתשובתם המהירה, וביקשנו את עזרתם. הם כתבו כי הם ביטלו לאלתר את הכרטיסים להם אנחנו מחכים בדואר וכשנגיע לפסטיבל יחכו לנו כרטיסים חדשים בדוכן הכרטיסים. שמחנו שניצלנו, אך לא ממש. מאחר שבחבילת הכרטיסים להם אנחנו מחכים יש גם כרטיסים לרכבת ולמתחם הקמפינג ששם נקים את האוהל שלנו. אבל אמרנו שהעיקר שיש את הכרטיסים לפסטיבל וזהו. אבל לא! לא זהו! כי אתמול הם פתאום הגיעו וכתבנו שוב מייל לבלגים המטורפים ושאלנו אותם אם אפשר להשתמש בכרטיסים שהגיעו לרכבת ולקמפינג. הם מיהרו להגיב שהם החזירו את הכרטיסים שלנו לתוקפם, שמחנו מאוד מאוד. אבל מה, אני פתאום נבהלתי. הרי את הכרטיסים המדוברים קיבלה אמא של אורן בבית ולא פתחה אפילו את המעטפה. היא דיווחה על דואר זר שהגיע. אורן שמח ולכן כתב לבלגים כפי שנאמר קודם. אך ספי החליטה שהיא רוצה להיות בטוחה מה שהתבטא בהפיכתה המהירה לגרגמל מרושע ולא מרוצה. הוא דרש ( כן אני מדברת על עצמי בגוף שלישי זכר כי הייתי גרגמל) לוודא מיד כי המעטפה הזרה היא אכן המעטפה עם הכרטיסים. אבל מה, מסתבר שלאמא של אורן יש חיים והיא נסעה לטיול ולכן לא הייתה בבית כדי לענות על מבוקשו של גרגמל! הגרגמל המרוגז נרדם תוך קריאת הספר האהוב עליו "אינטימיות קרה - לידתו של הקפיטליזם הרגשי" , כך נדמה לי. בשעת לילה מאוחרת הגרגמל התעורר לקולו החמוד של אורן שבדק עם אימו שחזרה מהטיול וווידא שאלה הם הכרטיסים. הגרגמל המשיך לישון עד הבוקר שינה ערבה וללא יתושים. אבל הוא היה עדיין גרגמל.

תובנה שלישית ואחרונה להיום, שהגעתי אליה בזמן רכיבה מזיעה באופניים תוך כדי התחטבות, החלטתי לאכול רק אוכל בריא ודל קלוריות כדי שלא אהפוך לגרגמל שמן והפעולות האופרטיביות שלי לשם כך הן:

  • לאכול בעבודה רק אוכל שאמא של תביא לי מהבית, 3 פעמים בשבוע.
  • פעמיים נוספות לאכול בביאלה את עופות החופש (זה עד שימאס לי מהם).
  • לאכול כל יום יוגורט.
  • בערב לאכול רק סלט ירקות או מקסימום סלט עצות.
  • לעולם לא לאכול מטוגן או שמן, אולי מקסימום פעם אחת בשבוע אצל ההורים כשזה לפחות טרי וטעים.

זה מה שימנע ממני את הגורל המר של שמנמנות גרגמילת.

בנוסף, כושר ושב כושר ושוב..... כושר.

יום שלישי, 1 ביולי 2008

היום כבר יום ג'

הי לכל מי שקורא את הבלוג שלי.
יש מצב שאתם ממש אבל ממש מעטים. זו לא אשמתם, זו אשמת חוסר הרצון לי להפיץ אותו ברבים, כי כך יהיה לי פתאום נורא אכפת ממה שאני כותבת. גם היום אכפת לי מאוד אבל אני מניחה שהיותו של הבלוג אישי מקלה עליי לבטא את הכל טוב יותר.
אתמול היה יום מעולה, אך גם מעייף. זה תמיד ככה שהכל הוא גם חיובי וגם שלילי במידה. זה מעודד אותי לחשוב שאין איזשהו אושר מוחלט ותמידי וגם לא כדאי שיהיה. זה בטח יהיה ממש מעייף אם יום ממש נחמד עושה אותי עייפה, אז מה יהיה אז?!

אז מה עשיתי אתמול?
1.עבדתי - לא היה מרגש במיוחד, אבל היה יום שלא גרם לי סבל מיותר, מה גם שיצאתי מהמשרד ב18:00 וזה איפשר לי עוד הרבה מהיום הזה.

2. אספתי את הדרכון שלי ממשרד הפנים - מה שמקרב אותי לחופשה המיוחלת שלי ביום חמישי!!!!!

3. הוספתי אוויר לגלגלי האופניים שלי והרכיבה נהייתה נוחה יותר. עשיתי את זה בחנות האופניים MY BIKE בשד' רוטשילד והשירות שם היה ממש טוב. הבחור שעובד שם התלהב מהאופניים שלי גם אם לא ניקנו אצלו, מה שעושה לי חשק לעודד חברים ששלי לקנות אצלו.

4. הסתובבתי בשנקין - אבל הכל היה אותו הדבר ורק חיזק את החשק שלי להפסיק לקנות בגדים. עשה לי גם חשק לרצות לתפור בגדים. אני מניחה שאני די בכיוון הזה. למרות שבטח אעשה מלא קניות באירופה, אם לא יהיה יקר מדי.
5. אכלתי שווארמה בפינת שנקין - וראיתי קליפים של שירים ים תיכונים בערוץ 24. זה היה כיף באופן כלשהו. כל זה קרה באשמת ידידי יוחאי שהתאמן היוגה במקום ללכת לאכול איתי שרימפסים בג'וצה.

6. חוג ריקודי בטן - היה ממש ממש כיף למרות שזה ניראה לי קצר מדי. שעה של כיף עוברת ממש מהר. מה גם שממש השתפרתי בחלק מהתנועות והיו בחורות חמודות. אני מתה על המורה שלנו. הוא ממין זכר. חייבת לציין זאת מפאת חוסר הניקוד כאן בבלוג. קוראים לו שי והוא הכי מצחיק בעולם עם השרוול הכתום וצעיף המטבעות המרשרשים הכרוך סביב האגן בעל יכולות התנועה המטורפות שלו אני חושבת שהוא המורה הכי טוב לריקודי בטן שאי עם למדתי אצלו. פשוט מדהים איך בחור יכול לעשות תנועות נשיות.

7. הופעה של עופר פריאון בתמונע - פעם ראשונה ששמעתי את עופר מופיע. היה ממש כיף גם עם החברים של אורן שכולם היו מצחיקים נורא. הייתי עייפה מדי ואורן כל הזמן חשב שאני סובלת וזה נורא מלחיץ אותו אם אני אסבול בהופעות רוק כי הרי אנחנו נוסעים לפסטיבל רוק ביום חמישי. הוא כל הזמן דאג לי שאני נהנת. ליבי צילמה תמונה של אורן ואסף ואני שם מפהקת בטירוף ברקע וניראת כמו גרגמל. מקווה שהתמונה הזאת לא תזכה לפרסום. ואם כן, אני מקווה להציג אותה גם כאן.

לסיומו לש יום עמוס זה ישנתי ממש רע ועקצו אותי כל הלילה.

רק עידכון אחרון לגבי ההתקדמות שלי באתר chictopia, הפלוצות הקטנות די קטלו את הלבוש בסגנון 90's שלבשתי אתמול והציון הממוצע שלי להופעה הזאת היא רק good. הן בטח אנטישמיות.

תיראו אם גם אתם שונאים את הלוק שלי אתמול.

נשיקות, אני.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...